מה לעשות כאשר מתחילים לחשוב שהחיים הושקעו לשווא - על כך מהרהרים גיבורי ההצגה, שביים הבמאי והמלחין הצעיר יבגני סרזין. דוד ואניה כאן אינו הדמות המרכזית, תשומת הלב מרוכזת בעיקר על שאר הדמויות. הפרופסור הפנסיונר סרבריאקוב שקע בדיכאון בעקבות סיום הקריירה שלו. אשתו הצעירה, ילנה אנדרייבנה, רוצה לעזור לבעלה, אך סובלת מאהבה לא ממומשת לדוקטור אוסטרוב, שבו מאוהבת מזה זמן רב בתו של הפרופסור, סוניה. אוסטרוב עצמו, כמו מגנט, נמשך אל ילנה אנדרייבנה, וגם זה קורה עם איבן פטרוביץ' (דוד ואניה). כל הרגשות הבלתי ממומשים הללו מחזקים את הקונפליקטים הפנימיים של הדמויות ואת חוסר שביעות הרצון שלהן מהחיים. מכאן נובעת המחשבה שהזמן הושקע לשווא ושאושר אינו ניתן להשגה. האם אפשר לתקן משהו במצב כזה - על כך מהרהרים יוצרי ההצגה.