סיפור על שאיפה חסרת רחמים לטוב ומכות על מציאות אכזרית בבימויו של אנטון פיודורוב. היצירה של סרוונטס, שנכתבה לפני 400 שנה, נחשבת לרומן המודרני הראשון. היא מספרת על אציל זקן, שקרא ספרים ודמיין את עצמו כאביר. בניסיון להיכנס למציאות המדומיינת של רומן אבירים זול, הגיבור לא עוצר בפני דבר ומגלה את עצמו כטירן אמיתי. בעולם המושלם שלו הכל יפה: ניצחון הושג בקרב הוגן, תבוסה הוכרה, ואהבה היא אמיתית. בשאיפתו להכניס את חייו וכל מה שסביבו למסגרת הזו, הגיבור נתקל בהתנגדות עזה. האם אפשר בכוח ליצור הרמוניה בעולם סותר, גם אם מאמינים בה קדוש? מהי נורמה? האם התנועה לטוב כל כך לא מזיקה? היכן מתחילות אהבה וחמלה אמיתיות? וכמה זה רלוונטי כיום? עוד הצגות במוסקבה תוכלו לראות באתר שלנו בקטגוריית התיאטרון.