הבלאוזברייקרס של סוני פלינט

הבלאוזברייקרס של סוני פלינט חוגגים את המוזיקה והמורשת של האלבום המהותי של ג'ון מייאל "Blues Breakers עם אריק קלפטון" משנת 1966, הנחשב לאחת ההקלטות המגדירות של תנועת הבלוז הבריטית. הלהקה מבצעת את האלבום במלואו לצד חומר נוסף מהרפרטואר הקלאסי של הבלאוזברייקרס משנות ה-60, ומביאה יחד מוזיקאים מנוסים מעולמות הבלוז, הרוק והג'אז במחווה לאלבום שהשפעתו נמשכת כמעט שישה עשורים לאחר שחרורו. במרכז הפרויקט עומד המתופף סוני פלינט, בנו של המתופף המקורי של הבלאוזברייקרס, הוּי פלינט, מה שמספק חיבור אישי ייחודי למוזיקה, תוך שמירה על מיקוד באנרגיה, במוזיקאיות וברוח שהפכו את ההקלטות המקוריות לעמידות כל כך. במקום לפרש את החומר מחדש, הבלאוזברייקרס של סוני פלינט מתקרבים אליו בכבוד להופעות המקוריות, חוגגים אלבום שסייע לעצב את הצליל של הבלוז הבריטי והשראה לדורות של מוזיקאים. למה האלבום Beano? שוחרר בשנת 1966, "Blues Breakers עם אריק קלפטון" נחשב לאחד האלבומים החשובים ביותר בהיסטוריה של הבלוז הבריטי. לעיתים קרובות מתייחסים אליו פשוט כ"האלבום של Beano" - על שם הקומיקס שמחזיק אריק קלפטון בתצלום האייקוני על העטיפה - הוא תפס רגע שבו מסורות הבלוז האמריקאיות פורשו מחדש על ידי דור חדש של מוזיקאים בריטים. השפעת האלבום התפשטה הרבה מעבר לסצנת הבלוז. הצליל החזק של הגיטרה, המוזיקאיות הדינמית והגישה הבלתי מתפשרת שלו עזרו לקבוע מתווה למוזיקת הרוק הבריטית, והשרו אינספור נגנים ולהקות שבאו אחריו. עבור רבים, זה נשאר ההקלטה שהכריזה על אריק קלפטון ככוח מוזיקלי מרכזי והביאה להכרה של ג'ון מייאל כדמות המובילה בבלוז הבריטי. כמעט שישה עשורים לאחר שחרורו, האלבום עדיין נשמע רענן להפליא. השילוב שלו של השפעות בלוז שיקגו, אנרגיה אימפרוביזציונית ומוזיקאיות יוצאת דופן.