לארס פון טרייר ורוצח סדרתי כאמן - מותחן פוסטמודרניסטי פרובוקטיבי שבו הפשע הופך לאקט של יצירה. מת'יו דילון בתפקיד ג'ק בונה "קריירה" באמריקה של שנות ה-70 עם פדנטיות של פרפקציוניסט וקרירות של אסתטיקן. סרט שאחריו קשה לדבר על אמנות כמו קודם. לארס פון טרייר הוא במאי שמסוגל לעשות קולנוע בלתי נסבל במובן המדויק ביותר של המילה: אי אפשר לשאת אותו ואי אפשר לא לסיים אותו. "הבית שבנה ג'ק" הוא אחד הסרטים הכי גלויים שלו, שיחה ישירה וקשה על טבע הרע, יצירה והגבול הדק שבו אחד לא ניתן להבחנה מהשני. הסרט יצא לאקרנים בשנת 2018, הוקרן מחוץ לתחרות בקאן וגרם לתגובה קוטבית: חלק מהצופים עזבו את האולם באופן מובהק במהלך ההקרנה, אחרים מחאו כפיים בעמידה בסוף. לא היו אדישים. העלילה מתרחשת באמריקה של שנות ה-70. במשך שנים עשר שנה מהנדס ג'ק, בגילומו של מת'יו דילון, מבצע רציחות, תופס כל אחת מהן כפרויקט אמנותי. הוא פדנטי, אובססיבי לפרטים ומשוכנע שיצירת אמנות אמיתית דורשת קורבן - במובן המילולי ביותר. מבנה הסרט בנוי כסדרת פרקים-"תקריות", כל אחד מהם חושף אספקט חדש של הלוגיקה הפנימית והאסתטיקה שלו.