זה ידוע כ"האופרה האמריקאית הגדולה". מאז 1935, "פורגי ובס" חודרת לתרבות האמריקאית בידיהם של אמנים כמו מאיה אנג'לו, מיילס דייוויס, ג'ניס ג'ופלין וסאבליים. ואין זה מפתיע. אף אחד לא יכול היה לכתוב מנגינה כמו ג'ורג' גרשווין. לא בדיוק ג'אז ולא בדיוק קלאסי, הצלילים המקסימים של "פורגי", בנוסף ל"רפסודיה בכחול" המהותית, מעבירים את רוח העיר ניו יורק לכיף שאין לעמוד בפניו. לאחר ההפסקה, התזמורת נכנסת להילוך גבוה עבור הסימפוניה הרביעית הבלתי נלאית של קרל נילסן, שכונתה "הבלתי כבה". התזמורת מקבלת את פני הבכורים של המנצחת האסטונית קריסטינה פוסקה והפסנתרן הג'אז סאליבן פורטנר.