באזור הרחב והעשיר בצפון מקסיקו, שבו הרוח רצה חופשי בין מדבריות, מישורים והרים, נולד קצב שלמד לדבר עם העולם. קצב שהגיע מלווה בצעדים ובתנועות רחוקות, מידיים זרות ובצלילים שחצו ימים כדי למצוא קול חדש במדינתנו. באמצע המאה ה-19, הגעת מהגרים אירופיים הביאה עמה את האקורדיון וריתמים כמו פולקה, רדובה ושוטיס. תערובת זו יצרה צליל ייחודי, שהפך את המסורות של מדינות כמו נואבו לאון, צ'יוואווה וטמאוליפאס לסמלים של גאווה לאומית. המופע "הקצב המסורתי של הצפון" חוגג את המיזוג הזה. תחת הניהול של המאסטר רוברטו מרטינז רוחה, הבלט הפולקלורי של אוניברסיטת גואנחואטו מפרש את המגוון של סגנונות, לבוש וצורות ריקוד שמאפיינים את הישויות השונות באזור.