החול הופך לאגדה לנגד עינינו: תחת המוזיקה של צ'ייקובסקי, דביסי ופורה, האמן מצייר תמונות חיות, ודואט פסנתרים מוביל את הסיפור ללא מילים. כאן אפשר לעקוב אחרי הקווים על המסך, לזהות נושאים מוכרים ולתפוס יחד עם הילד את הרגע שבו המלודיה והציור מתאחדים בתנועה אחת. לפעמים, כדי שהילד יאהב מוזיקה קלאסית, לא צריך הסברים, אלא פלא "כאן ועכשיו". בתוכנית הזו המוזיקה הופכת לנראית: בעוד שני פסנתרים מנהלים דיאלוג, על המסך נולדות סצנות חול - קלות, מדויקות, כאילו דפי ספר ожившие. על החלק המוזיקלי אחראים דואט הפסנתרים של אירינה סיליבאנובה ומקסים פורי. בידיהם הסוויטה מתוך הבלט של צ'ייקובסקי נשמעת כרצף של אפיזודות צבעוניות - חגיגיות, ליריות, ריקודיות. לצידה - הקו הצרפתי: "סוויטה קטנה" של דביסי עם צבעים שקופים ו"דולי" של פורה, שבה המוזיקה מחייכת, מתלוצצת ופתאום הופכת לרצינית ומרגשת. סט כזה הוא במיוחד טוב להיכרות ראשונה: הצורות ברורות, המלודיות נתפסות, והמצב רוח משתנה כמו кадры בסרט מצויר. את הסיפור הוויזואלי יוצרת אמנית האנימציה החולית מרינה צ'יסטינה. הציורים שלה מופיעים מיד - תנועה אחת, ועל הזכוכית כבר צללית של נסיכה, שביל אל הטירה או סופת ריקוד. הילדים עוקבים אחרי השינויים כמו אחרי קסם, המבוגרים - אחרי איך הפלסטיות של הקווים תופסת את הקצב והטמפר. כאשר המלודיה מואצת, החול גם הופך למהיר; כאשר המוזיקה עוצרת, התמונה נושמת בהפסקות. רעיון לאן ללכת במוסקבה נאסף אצלנו באתר.