סדרת הקרנות והרצאות על איך במאים מתקופות שונות הבינו את המרחב העירוני, את המבנה החברתי שלו ואת קצב החיים - מהאוטופיות הפוטוריסטיות של פריץ לאנג ועד הסימפוניות התיעודיות של דזיגה ורטוב. הראשון בתוכנית יהיה "מטרופוליס" של פריץ לאנג - אנטי-אוטופיה מונומנטלית על עולם עתידי, מחולק למרתפי עובדים ולשמיים של הנבחרים. לאנג לא יצר רק עיר, אלא אורגניזם חי, המנוהל על ידי מכונות ונשלט על ידי לוגיקת הקפיטליזם התעשייתי. לאחר ההקרנה, חוקר הקולנוע קיריל ולסקין יסביר מדוע "מטרופוליס" הפך לא רק לאבן דרך בהיסטוריה של הקולנוע, אלא גם להשראה לאדריכלים ולעירונאים של המאה ה-20. בהמשך, הצופים ייהנו מ"מוסקבה החדשה" של אלכסנדר מדבדקין - סרט על פרויקט שיפוץ הבירה, שצולם בשנת 1938 ונאסר להקרנה במשך זמן רב. סיפור אירוני על המהנדס אליושה ודגם העיר "החי" שלו מדגים כיצד אידיאולוגיה הופכת אוטופיה לעלילה קומית. המרצה גלינה אורלובה תדון עם האורחים כיצד הסרט הזה משקף את האמונה בהתקדמות טכנולוגית ואת הדאגה המתרקמת לגבי תוצאותיה. המפגש הסופי של הסדרה יאגד שני מופתים - "ברלין, סימפוניה של עיר גדולה" של וולטר רותמן ו"האדם עם מצלמת הקולנוע" של דזיגה ורטוב. שני הסרטים יוצרים פואזיה ריתמית של החיים העירוניים, שבה מכניקת הרחובות ותנועת ההמונים הופכות למוזיקה ויזואלית. ארכיבאית הקולנוע ואוצרת מוזיאון "גראז'" אליסה נסרדינובה תסביר כיצד הסרטים הללו השפיעו על התפתחות העריכה התיעודית ולמה, לאחר 100 שנה, הם נשמעים מודרניים. הסדרה "יותר מעיר" היא הזדמנות לראות כיצד הקולנוע מתעד את רוח התקופה דרך אדריכלות ועירונאות, כיצד בפריים מתחברות צינורות מפעלים וגורלות אנושיים.