דרמה אנטי-מלחמתית של מיכאיל קלאטוזוב מחזירה אותנו להיסטוריה של אהבה שהמלחמה מפרקת. הכאב האישי של הגיבורים כאן נשמע כמו שיחה גדולה על אובדנים, נאמנות, אשמה ותקווה. במרכז העלילה - בוריס וורוניקה, מאוהבים, שחייהם משתנים עם תחילת המלחמה. הסיפור שלהם בנוי על קרע חד בין ציפייה שקטה לאושר לבין מציאות שבה התמיכות המוכרות נעלמות כמעט מיד. לכן הצופה עוקב לא אחרי אירוע מופשט מהעבר, אלא אחרי דרמה אנושית, שבה כל החלטה מהדהדת בכאב. שפה ויזואלית של הסרט יוצרת רושם נפרד. תנועת המצלמה, תקריבים, שינויים חדים בקצב וזוויות הבעה פועלים כדרך להעביר את החרדה, הפחד, התקווה והמתח הרגשי של הגיבורים. הסרט ממשיך לחיות הלאה. לכן היצירה שומרת על כוחה: היא פונה לרגשות המובנים לדורות שונים. איפה לצאת במוסקבה היום, יודע KUDAGO.