אימפרוביזציה, ארכיטקטורה וקול מתמזגים ליחידה אחת. דואטים של מוזיקאים ורקדניות ייצרו קומפוזיציה חיה ולא צפויה ממש מול עיניכם. זהו ניסוי בצורת, בתפיסה ובמרחב, שבו כל צופה הופך לשותף לפעולה. מספר המקומות המוגבל מדגיש את האינטימיות של המפגש. זה לא קונצרט במובן הרגיל ולא מופע לפי תסריט קבוע. זה משהו בין לבין - פעולה אימפרוביזציונית שבה הקול הופך לגוף, והגוף - להמשך הקול. הפרויקט "פלסטיקים ומון ימי" מאחד דואט אימפרוביזציוני של רקדניות והרכב מוזיקלי הפועל בז'אנר של קומפוזיציה חופשית. מון ימי הוא צמד יצירתי של סלאבה צ'יקנצב ויורי אובלוחוב. המוזיקה שלהם מבוססת על ספונטניות, טקסטורה קולית מרשימה ותגובה פנימית עמוקה. היא לא עוקבת אחרי ציפיות, אך תמיד מוצאת נקודת חיבור עם המאזין. בס, שירה, גיטרה ואפקטים אלקטרוניים מתאגדים לתוך בד חיה, המשתנה משנייה לשנייה. הריקוד האימפרוביזציוני של מריה מיאקישבה ונטליה לבצ'נקו הוא לא ליווי למוזיקה, אלא תו עצמאי. האינטראקציה שלהן עם המרחב, אחת עם השנייה ועם הקהל - ניסיון לחוש את גבולות הפלסטיקה ולבטא רגשות ללא מילים. הפעולה מתרחשת באולם הפיזיותרפיה של הקלאסטר L52 - מרחב ארכיטקטוני, שהופך בעצמו לחלק מהפעולה. אור, קירות, נפח - כל אלה משתלבים במופע כמשתתפים פעילים. ההופעה לא נקבעת בצורה נוקשה - כל ביצוע הופך לחוויה ייחודית, התלויה בתגובה של הקהל, במצב הרוח של המבצעים ובאנרגיה של הרגע. מספר המקומות מוגבל כדי לשמור על האינטימיות וליצור אפקט של מעורבות. לאחר החלק העיקרי תתקיים דיון שבו הצופים יוכלו לשתף חוויות וללמוד יותר על רעיון המופיעים. אירוע כזה יהיה מעניין עבור מי שהתעייף מהפורמט ומחפש באמנות דיאלוג פתוח. זו הזדמנות נהדרת לשמוע ולראות יותר מאשר רק מוזיקה או ריקוד.