ערב האורגן "באך והאורגניסטים הגדולים של צרפת" מציג את הצליל של הבארוק בכל הפלטה - מהחומרים המפוארים של קופרן והנואלים החגיגיים של דקאן ועד לארכיטקטורה המונומנטלית של באך. מאחורי האורגן - המאסטר הבלגי אטיין ואלן, עבורו הכלי הוא שיח חי, המסוגל גם לתפילה וגם לשמחה. ערב האורגן הזה מאורגן כטיול בעולם הבארוק, שבו כל יצירה היא פרספקטיבה חדשה על היופי והמידה. אטיין ואלן, האורגניסט המיועד של קתדרלת נוטרדאם בטורן, מביא תוכנית שבה העידון הצרפתי שוכן לצד הארכיטקטורה הגרמנית: קופרן ודקאן פותחים את הקונצרט באור חגיגי, בעוד באך מגדיר את הממדים והנשימה שלו. השילוב של אופרטוריות ב"רשומות גדולות", נואלים חגיגיים וצורות באכיות - מה-BWV532 הבהיר והסונאטה הטריו-גמישה ועד לפסקליה המונומנטלית ב-מינור - יוצר דרמטורגיה שבה שורשי הפולחן והבמה הקונצרטית מדברים באותה שפה. ואלן לא שואף לאפקטים חיצוניים: הסגנון שלו בונה בעדינות את הצליל מהלחש הרך של רשומות החליל ועד לזהב של העקרונות ולגודל של אקורדים מלאים. בזכות זה, גם הקטעים הוירטואוזיים נתפסים לא כתחרות בכוח, אלא כדיבור משמעותי שבו נשמעת נשימת החלל ודוגמת הארכיטקטורה של האולם. אטרקציה מיוחדת בתוכנית היא ההזדמנות הנדירה לשמוע כיצד המסורת האורגנית הצרפתית, שצמחה בחצרות ובקתדרלות הגדולות, מתכתבת עם האוניברסליות של באך. בנואלים של דקאן נשמעת מחווה עממית וחיוך חגיגי; אצל קופרן - רוממות נאה ודקורציה עדינה; אצל באך - מונומנט שבו רגשות פרטיים מקבלים גובה קתדרלי באופן מפתיע. ניגוד כזה עוזר לקהל הרחב לשמוע שהאורגן הוא לא רק "מלך הכלים" החגיגי, אלא גם מספר סיפורים לירי עדין. המוזיקה כאילו משנה את הממדים: לפעמים היא מקרבת פרטים, מאפשרת לראות את האינטונציה, ולפעמים היא מתרחקת, פותחת פרספקטיבה כללית.