מרינקה מציגה את האופרה הראשונה של רודיון שצ'דרין, שראתה אור בשנת 1961. שצ'דרין הקדיש את היצירה למאיה פליסצקאיה. הליברית מבוססת על סיפורו של סרגיי אנטונוב. האירועים מתרחשים בכפר רגיל לאחר מלחמת העולם השנייה. הגברים נהרגו בחזית, ולכן האוכלוסייה מורכבת רק מנשים ונערים. בשנותיו הצעירות שצ'דרין ראה בעצמו כפרים כאלה. הגיבורה הראשית, ורה, אישה בשלה, מתאהבת עד טירוף בנער בשם ולודיה. כל ישותה מבקשת אהבה, וגם החום האימהי שלה נותר לא ממומש. האוהבים נפגשים בסוד, שכן לולודיה יש ארוסה בשם נטשה, בת גילו. המשולש האוהב בכפר מתפרץ לסכסוך, והסוף עצוב ואינו משאיר תקווה. הבכורה הוצגה בתיאטרון בולשוי בחורף 1961, וגרמה לדחייה עמוקה מצד פקידי התרבות. כפי שאמר שצ'דרין עצמו, "המוטיבים הפראידיסטיים באופן גלוי" של האופרה ניגדו באופן בולט את ההצגות ברפרטואר הסובייטי, עם המצעד שלהם, הדגלים המתנופפים ושאר סמלי התקופה. האופרה הוצגה עוד שלוש פעמים, ולאחר מכן הוסרה בהדרגה מהלוח.