הוא נראה כמו התגלמות הפתיחות הילדית - צחק כמו ילד, וכתב מוזיקה שנגעה בלב. המפגש המוזיקלי יחשוף צדדים לא ידועים של המלחין, שיריו הפכו זה מכבר לחלק מהזיכרון התרבותי. האישיות, הקול והתחושות של שיינסקי י оживут בכל מילה. שמו של ולדימיר שיינסקי קשור קשר הדוק לילדותם של דורות שלמים. שיריו קל לזהות מהצליל הראשון - הם פשוטים, כנים וחיים באמת. אבל מאחורי המלודיות השמחות מסתתרת היסטוריה עשירה ומרתקת, שבה המוזיקה לא הייתה רק מקצוע, אלא אלמנט חיוני. במסגרת הסדרה "כוכבים שלא כבו" ייערך מפגש באולם הלבן של הספרייה המרכזית ע"ש מ. י. לרמונטוב, המוקדש לאדם שידע להישאר צעיר בנשמתו בכל גיל. הוא כתב מוזיקה בחזית, הופיע עם תזמורת אוטיוסוב, לימד בבית ספר למוזיקה, והפך מפורסם בזכות שירי הבידור. הטוויסט השמח "לדה" היה הלהיט הגדול הראשון, אחריו הגיעו עשרות יצירות ליריות ופטריוטיות. אבל השירים האהובים ביותר היו שירי ילדים - נוגעים, תמים וחסרי הגנה, כמו המלחין עצמו. הוא כינה כל שיר שלו "מכה" - בין אם זה להיט ריקוד או להיט לירי. קולו, מעט חרישי, נשמע בהרמוניה עם הפסנתר, יוצר אפקט של נוכחות מלאה. יוריי אנטין ציין בצדק: תרומתו של שיינסקי לשיר הילדים נותרה בלתי ניתנת להשוואה. רוב האנשים לא יזכירו את שמותיהם - אבל יזכרו את המוזיקה, המוכרת מהצלילים הראשונים. במפגש ישמעו קטעים ביוגרפיים, ציטוטים, קטעי מוזיקה. המשתתפים יוכלו לא רק לגלות עובדות מעניינות, אלא גם להרגיש את הנשימה החיה של התקופה. בפורמט של שיחה מוזיקלית, דמותו של שיינסקי תוצג לא כאיקון של הבמה הסובייטית, אלא כאדם עם לב פתוח, עבורו המוזיקה הייתה דרך לחיות בבהירות, בקול רם ובכנות. אירועים נוספים בסנט פטרבורג ניתן למצוא ב-KudaGo.