מדיציה מוזיאלית זו הופכת את ההליכה בקרמל לשיחה מעמיקה על זיכרון, זמן ומבט על העיר. המשתתפים לא רק יקשיבו לסיפור, אלא יחפשו יחד משמעות, ישימו לב כיצד הנוף המוכר השתנה, ישוו בין העבר להווה ויתבוננו כיצד המקום הזה יכול להפוך בעתיד. בדרך כלל, הליכה במקום היסטורי מתבצעת סביב סיפור מוכן: תאריכים, שמות, אירועים, פרטים אדריכליים. כאן מוצע מסלול אחר - אישי יותר, מעמיק ופתוח לרגשות האישיים. פורמט המדיציה בנוי כדיאלוג, שבו חשוב לא זרם של ידע מוכן, אלא חיפוש עצמאי, תשומת לב לפרטים וניסיון להבין מה בדיוק מעורר תגובה. בזכות זה, המרחב המוכר נחשף מחדש, והשיחה על העיר הופכת לשיחה גם על האדם שבתוכה. במרכז המפגש הזה - הקרמל כחלק מהזיכרון ההיסטורי וכשטח חי, שממשיך להשתנות. במהלך ההליכה, יחד עם המדיator, המשתתפים יתבוננו על התפקיד שהבצרה מימי הביניים שיחקה בגורל העיר, כיצד המראה שלה השתנה, כיצד האמנים והצלמים תפסו אותה, מה המקום הזה הפך להיות היום ומה הוא יכול להיות מחר. מסלול כזה עוזר לראות באדריכלות לא רק את המראה החיצוני, אלא גם את חותם הזמן, המבט האנושי, ההרגל התרבותי וחלום העיר.