בסדנה, המשתתפים יצבעו דמות מגבס של מסלניצה, וייצרו דמות צבעונית משלהם לחג האביב. במהלך העבודה, כל אחד יוכל לבחור צבעים, להמציא פרטים לבוש ולהפוך את הדמות הקטנה למזכרת выразית, שתשמור על מצב רוח של חום, ציפייה לשמש והרגשה של התחדשות מתקרבת. מסלניצה מתקשרת עם פנקייקים, חגיגות וביגוד צבעוני. בסדנה בספרייה, תשומת הלב מתמקדת בסמל קטן של החג - דמות מגבס של נערה שהגיעה לחגיגה народית. כל משתתף מקבל דמות ומפנה אותה לדמות עם אופי, צבעים וסיפור משלה. בהתחלה, המנחה מספר מדוע מסלניצה נחשבת לסיום החורף ומפגש האביב, אילו צבעים ודוגמאות הופיעו לעיתים קרובות בבגדים החגיגיים, ואיך מוטיבים народיים עוברים לקישוטים מודרניים. ילדים ומבוגרים זוכרים תמונות מוכרות מהילדות, משווים אותן עם מה שנמצא על השולחן וממציאים איזו דמות תהיה הגיבורה שלהם - יפיפייה רצינית, ילדה שובבה או אורחת חולמת בשוק. לאחר מכן מתחילה העבודה עם צבעים. המשתתפים בוחרים פלטה, מחליטים אילו פרטים לעשות בולטים, מנסים לשלב גוונים חמים וקרים. מישהו מתעסק בדוגמאות, מישהו מעדיף כתמים צבעוניים גדולים, אבל במרכז נשארת תחושת משחק ויצירתיות חופשית. יש אנשים בסביבה שמוכנים להציע איך להשיג את הצבע הנדרש או לצייר פרטים קטנים, כך שאפשר להרגיש בטוח גם למי שאומר בדרך כלל שהוא "לא יודע לצייר בכלל". בתהליך הצביעה משתנה גם היחס לדמות. היא מפסיקה להיות דמות חסרת פנים והופכת בהדרגה למצב רוח: למישהו קרובים צבעים אדומים וצהובים עזים, למישהו - גוונים פסטליים רכים, המזכירים את הימים השמשיים הראשונים. ילדים לומדים לחשוב על הדמות - מהשמלות ועד המטפחות, ומבוגרים מקבלים הפסקה מהדאגות היומיומיות, מתמקדים בתנועות מכחול מדודות. הבובה המוכנה הופכת לקטן טליסמן: אפשר לשים אותה