<p style="text-align: center;">שני הדיג'ייז המפורסמים ביותר בגרמניה נפגשים לסשן ב-back-to-back חסר תקדים ומרתק</p><p name="p" style="text-align: center;"><span name="span"><span name="span">מבט ראשון מגלה שאין הרבה שמחבר בין </span><span name="span"><span name="strong">גרד ינסון </span></span><span name="span">ו </span><span name="span"><span name="strong">מרסל דטמן </span></span><span name="span">מלבד הלאום. אך אם נסתכל קצת יותר לעומק, נראה שלשניים יש יותר משיתוף של מספרי מיקוד. </span></span><br><br><span name="span"><span name="span">שניהם מגיעים מהגוש המזרחי לשעבר - הוריו של ינסון היגרו מרומניה לפרברי פרנקפורט בסוף שנות ה-70, בעוד דטמן גדל בסמוך לברלין, בגרמניה המזרחית לשעבר - ושניהם צמחו בתחילת שנות ה-2000 כחלק מדור הזהב של דיג'ייז ומפיקים גרמנים. בזמן שדטמן עזר להגדיר דור חדש של טכנו ברלינאי בברגהיין וב </span></span><a href="https://ostgut.bandcamp.com/" name="a" rel="noopener noreferrer" target="_blank"><span name="span"><span name="span"><span name="u">Ostgut Ton</span></span></span></a><span name="span"><span name="span">, ינסון חידש את מוזיקת הבית, כשהקים את הלייבל האיקוני שלו </span></span><a href="https://runningbackrecords.bandcamp.com/" name="a" rel="noopener noreferrer" target="_blank"><span name="span"><span name="span"><span name="u">Running Back</span></span></span></a><span name="span"><span name="span"> בעודו עדיין באוניברסיטה.</span></span></p><p dir="ltr" name="p" style="text-align: center;"><br><span name="span"><span name="span">הסגנון האסטרי של דטמן משלב את החלל השלילי של דאב טכנו עם הרומנטיקה הקרה של סינת' פופ משנות ה-80 ורוק גותי: הכל, מ-Front 242 ועד Depeche Mode ו-The Cure. אפשר לשמוע עקבות של אותם אמנים בשירים העמוקים של ינסון עם הטעם האיטלקי.</span></span></p>