על הבמה יפגשו ארבעה קולות חזקים מסצנת הספרות המודרנית - אירוניה, דרמה, תצפיות מדויקות וביצוע חי של שחקנים יתמזגו לערב אחד. כאן ההומור מתערבב בקלות עם הכאב, וסיטואציות חיים מוכרות נשמעות פתאום חדות, כנות וקרובות הרבה יותר ממה שמצפים. הערב הזה נבנה כתוכנית חיה גדולה, שבה הפרוזה המודרנית נשמעת מהבמה עם המתח שבו בדרך כלל מקשיבים למוזיקה בהופעה גדולה. כאן חשוב לא רק הטקסט עצמו, אלא גם מי אומר אותו, איך משתנה הטון, היכן מתעוררת הפסקה, מתי הקהל צוחק ומתי שותק. פורמט כזה כבר מזמן חצה את גבולות ההופעה הספרותית הרגילה: הוא מתבסס על האנרגיה של קריאה חיה, על ההכרה בדמויות ועל דיוק ברגשות שמוכרים לרבים מחייהם. על הבמה יעלו גושה קוצנקו, אנה מיכאלקובה, אלכסנדר ציפקין ודימיטרי צ'בוטארב. עבור הצופה זה אומר שילוב נדיר של טמפרמנטים שונים ואופנים שונים של קיום במילה. אותו טקסט בהרכב כזה יכול להישמע לפעמים חד ומר, לפעמים לירי, כמעט וידוי, ואז פתאום להפוך לקומדיה טהורה. בתוכנית הוכרזו היצירות הטובות ביותר של המחבר, כמו גם טקסטים חדשים, ולכן הערב מבטיח לשמור על איזון בין מה שהקהל מגיע שוב בשבילו לבין מה שרוצים לשמוע לראשונה. אלכסנדר ציפקין עצמו לא במקרה משווה את הפרויקט הזה יותר להופעת רוק מאשר להפקה מסורתית. זו ת характеристיקה מדויקת: כאן יש להיטים, יש אפקט של ציפייה, יש טונים מוכרים ותחושת קשר ישיר עם הקהל. אבל עם זאת, הכל בנוי על ספרות - על סיפורים שבהם מתערבבים קומדיה יומיומית, מבוכה אישית, מערכות יחסים, סרקזם ומכות רגשיות פתאומיות. הפרויקט קיים מאז 2016 ובזמן הזה הפך לתופעה בולטת בצומת של ספרות ובמה. השתתפו בו רבים מהשחקנים הרוסיים המוכרים, ודווקא הצורה הזו עזרה לפרוזה המודרנית הקצרה להתקרב לקהל.