סיפורי חג המולד מהספרות הרוסית оживают בשיחה על סמלים, הרגלים ומשמעויות סודיות של חג המולד. יחד נבחן כיצד סופרי המאה ה-19 וה-20 יצרו את האווירה החגיגית, על מה הם התווכחו עם הקוראים ולמה סיפור קצר לפעמים נשמע חזק יותר מרומן - בחום, בחדות ובאנושיות. סיפורי חג המולד קראו פעם בקול במשפחות והעתיקו לאלבומים, והיום הם שוב נשמעים רלוונטיים - כסיפורים קטנים על תקווה, פחד, רחמים וניסים. בהרצאה נדבר על איך ברוסיה התפתחה המסורת של קריאת חג המולד ולמה היא הייתה כל כך פופולרית לפני המהפכה. המנחה סופיה קולקינה תבחן את הסמלים המוכרים של החג: עץ חג המולד ונרות, דרך וסופה, שירי חג ומתנות, נושא הבית והאורח. פרטים אלה בטקסטים פועלים כרמזים: מהם קל להבין מה הגיבורים מצפים, מה הם פוחדים ומאיזו מחיר הם מוכנים לשלם עבור "אושר חגיגי". שיחה נפרדת תהיה על איך הסופרים חיברו בין אור ודאגה, הומור ומרירות, סצנה יומיומית ופנייה כמעט אגדה. במרכז תשומת הלב יהיו גם "כללי הז'אנר": צורת סיפור קצרה, סיום מדויק, מוסר ללא הטפה, שיחה עם הקורא בשוויון. נדבר על נושאים שהוסתרו מאחורי הקישוטים: עוני ונדיבות, בדידות, חובות משפחתיים, אמונה, אשמה וסליחה. נבחן מתי עלילת חג המולד יצאה מעבר למסורות בעל פה והפכה לאופנה ספרותית, כיצד הדפוס והמגזינים תמכו בבום הזה ולמה בשנים שונות העניין בסיפורים כאלה עלה וירד. נבחן בנפרד כיצד גיבור "החג" השתנה: מהחולם התמים לאדם שמפקפק ובוחר בין חובה לרצון. חשוב גם איך הסופרים העבירו את התחושה של החג ללא תיאורים ישירים. היכן מספיק צליל של פעמון, ריח של אשוח או אור בחלון, ואיפה החג מתגלה דרך ניגוד - רחוב ריק, חושך, קור ופסק זמן בשיחה. טכניקות כאלה עוזרות להבין מדוע סיפור חג המולד לעיתים קרובות פוגע בדיוק בלב גם אצל אלה שכבר לא מאמינים באגדות.