בהרצאה נבחן כיצד בסוף המאה ה-19 התהוו ברוסיה התת-קרקעית קבוצות, מפלגות ומנהיגים חדשים, ואילו ברחובות נולד שפת המחאה ההמונית. בסוף המאה ה-19 מתרחש קפיצה כלכלית. מפעלים חדשים, משמרות ארוכות, ברקסים צפופים, קנסות ופיקוח קטן יוצרים תחושת קהילתיות. ברקע זה מתפתחת תשתית למחאה: דירות סודיות, דפוס בלתי חוקי, "קופות סיוע הדדי", עלונים שעוברים ידיים מהר יותר מעיתונים רשמיים. אפילו שפת היומיום משתנה - המילים "שביתה", "ועדה", "הסברה" מפסיקות להיות זרות. המדינה מגיבה בפיקוח, הלשנות, גירושים. אך לאחר כל פשיטה, הרשת מתארגנת מחדש ופועלת בצורה מדויקת יותר. במקום דיונים מופשטים על חוקה נשמעות דרישות קונקרטיות: שעות עבודה, תשלום, ביטחון, זכות לאיגוד. האינטליגנציה מפסיקה לדבר "בעד העם" ומתחילה ללמוד לדבר "יחד עם העם". בהרצאה תגלו כיצד ולמה קבוצות קטנות הופכות למפלגות - עם תוכניות, תקנונים, משמעת, וכן תדונו בתפקיד הסביבה הסטודנטיאלית ובספריות העובדים, השפעת טיעונים דתיים, אתיים ומשפחתיים, כוח השמועות והסמלים. נשתף רעיונות לאן ללכת בסנט פטרבורג בסוף השבוע הזה.