הרצאה של טימופיי צ'פלוק עוסקת בטריפ-הופ כצליל של שנות ה-90 - איטי, כהה וקולנועי. מבנגלדש ועד Massive Attack ו-Portishead, מהאונגרד ועד תרבות הפופ - המאזינים יעקבו אחרי הדרך של הסגנון, שעדיין נשמע בקולנוע, במוזיקת מועדונים וברשימות השמעה אישיות, כשהוא תופס את הלב עם הבס והיופי המטריד. בשנות ה-90, הסצנה המוזיקלית פתאום החלה לדבר בשפה של ביטים מעומעמים, בסים עבים וקולות, כאילו מגיעים מתוך חצי שינה. בריסטול הפכה לנקודת משיכה לצליל חדש: איטי, כהה, שנאסף מהיפ-הופ, דאב, סול, אלקטרוניקה וטימברים קולנועיים. בהרצאה, האנתרופולוג והמוזיקולוג טימופיי צ'פלוק יפרט מדוע הסגנון הזה יצא במהירות מגבולות האונגרד והפך לאחד הסמלים המרכזיים של העשור. השיחה תהיה מובנת לאלה שמאזינים ל-Massive Attack, Portishead או Tricky, ולאלה שפגשו את השפעתם בפסקולים, בפרסומות, בתרבות המועדונים ובמוזיקת הפופ המודרנית. המרצה יסביר אילו תנאים התפתחו סביב הטריפ-הופ, מדוע בריסטול הייתה המקום שבו הוא פרץ, כיצד עבדו התופים האיטיים, הבס הבולט, ההפסקות המטרידות והקול עם הגוון הרפאי. דרך הפרטים הללו יתבהר מדוע המוזיקה, שנולדה בצומת של ז'אנרים, ביטאה כל כך מדויק את העצבים של שנות ה-90 - עייפות מהברק, עניין בעיר הדמדומים, דרמה פנימית ויופי קר של הצליל האלקטרוני.