איך הפוטוריסטים הפכו טקסט לדימוי, ודף ההדפסה - לשדה ניסוי? בהרצאה ייבחן המסלול של טיפוגרפיה אוונגרדית מ"כתיבה עצמית" ידנית לקומפוזיציות קונסטרוקטיביסטיות מחמירות, ויוצג כיצד גודל, קצב וצורת האותיות שינו את תפיסת המילה והשפיעו על עיצוב המדיה המודפסת. אוונגרדיסטים מתחילת המאה ה-20 התייחסו לדף ההדפסה כאל מרחב ניסוי אמנותי. המילה עבורם חדלה להיות רק נושאת משמעות: ניתן היה למתוח אותה, לשבור אותה, להניח אותה מול דימוי, לגרום לה להשמיע צליל דרך גודל, קצב ומיקום האותיות. בהרצאה נדבר על איך החיפושים הללו שינו את התפיסה של טיפוגרפיה והכינו את המעבר לעקרונות חדשים בעיצוב גרפי. תשומת לב מיוחדת תינתן לניסויים של הפוטוריסטים הרוסים, אשר ולימיר חלבניקוב כינה "בודלטנים". ההוצאות המיוחדות שלהם שילבו טקסט ידני ודימוי, במטרה להעביר לא רק את משמעות המילה, אלא גם את הטון, המרקם והקצב הפנימי שלה. השלב הבא קשור לקונסטרוקטיביסטים. הם העבירו רבים מהגילויים של הפוטוריסטים לתחום ההדפסה ההמונית, והפכו את הקומפוזיציה ליותר רציונלית ופונקציונלית. ההבדלים בגודל, צורת האותיות ומיקומן הפכו לאמצעי הדגשה, ודף ההדפסה החל להזכיר תו מוסיקלי ייחודי.