טקסטיל באמנות המודרנית כבר מזמן חצה את גבולות המלאכה והפך לשפה שבה מדברים על זיכרון, זמן וחוויה אישית. ההרצאה הזו תעזור לראות בחוטים, בגדים ישנים, רקמה וסריגה חומר אמנותי חי, דרכו האמנים האוראליים מחדש בונים את ההיסטוריה, הרגש ודמות היום. היום טקסטיל באמנות המודרנית נתפס לגמרי אחרת מאשר לפני כמה עשורים. מה שבעבר היה מזוהה בעיקר עם תחום העיצוב והאמנות השימושית, הולך והופך יותר ויותר לביטוי אמנותי עצמאי. חוטים, בגדים ישנים, רקמה ידנית, סריגה, בד עם סימני הזמן - כל אלה משמשים כמדיום שלם, המסוגל לדבר על זיכרון, גופניות, שבריריות, היסטוריה משפחתית וחוויה קולקטיבית. לכן השיחה על טקסטיל היום היא שיחה על המודרניות במובן הרחב ביותר. ההרצאה של מרינה קולצ'ינה מתמקדת כיצד אמנים אוראליים מודרניים עובדים עם חומר זה. בשנים האחרונות עברו בעיר יקטרינבורג ובפרם לא מעט פרויקטים שבהם הטקסטיל תופס מקום מרכזי, והעניין הזה בהחלט אינו מקרי. מאחוריו עומדים גם חזרה לפרקטיקות ידניות, גם הערכה מחודשת של חומרים "שקטים" מסורתיים, וגם רצון של אמנים לדבר על אישי דרך חפצים שקל לגעת בהם במבט ובזיכרון. גישה כזו מאפשרת לראות בבד ובחוטים לא רק רקע, אלא מרכז משמעותי של היצירה. איפה לצאת בעיר יקטרינבורג, יודע KudaGo.