ההרצאה תעביר את המאזינים לפטרבורג של תחילת המאה ה-20, שם העיתונים והמגזינים קבעו את סדר היום העירוני, והסאטירה הפכה לאמצעי חד לדבר על הזמן. במרכז תשומת הלב - ארקדי אברצ'נקו, "סאטיריקון", "סאטיריקון החדש" והסביבה המגזינית הרועשת שבה הסקנדל עבד כאמצעי ספרותי. בתחילת המאה ה-20, העיתונות הייתה אחת הקולות העירוניים המרכזיים. העיתונים והמגזינים נקראו, נדונו, הועברו מיד ליד, והשתמשו בהם כדי להשוות חדשות, טעמים ומצבים רוחניים. תושב פטרבורג יכול היה לבחור בין מאות פרסומים, ומקום מיוחד בעולם הרועש הזה תפסה הסאטירה - חדה, מהירה, פוגעת ומדויקת להפליא ביכולת לתפוס את עצב התקופה. בהרצאה נדבר על עיתונאות הסאטירה של אותה תקופה ועל דמותו של ארקדי אברצ'נקו. בין המגזינים כמו "ז'ופלה", "צופה", "לוקומוריה", "פולימטה" ו"סיגנל", דווקא "סאטיריקון" ו"סאטיריקון החדש" הפכו לתופעות בולטות בעיתונות המקומית. הצלחתם הייתה קשורה לאיכות הספרותית, אינטונציה עריכתית חזקה, הומור מזוהה ויכולת להגיב על החיים הציבוריים מהר יותר מרבים מהפרסומים הרציניים.