מה מחבר בין אנדז'י ויידה, רומן פולנסקי וייג'י סקולימובסקי? ההרצאה הזו היא הזדמנות נדירה להבין כיצד הקולנוע הפולני של אמצע המאה ה-20 מחדש את החוויה המלחמתית, הופך לאישי ונועז. נשמע על ניסיונות לפרוץ דרך האידיאולוגיה - אל האמת על האדם. מה אנחנו יודעים על הגל החדש הפולני? בדרך כלל, תהילתו של הגל החדש הצרפתי מסתירה אותו, אך דווקא בפולין של שנות ה-50 וה-60 החלו מהפכות קולנועיות אמיתיות. בהרצאת מועדון הקולנוע "קולנוע לא מובן מאליו" נדבר על תופעת בית הספר לקולנוע הפולני, שבמאייו היו הראשונים במזרח אירופה שניסו להפוך את המסך לוידוי - נועז, חד וקרוב לאישי. הקולנוע לאחר מלחמת העולם השנייה בפולין הוא תגובה לטראומה, חיפוש אחר אופטיקה חדשה שתאפשר לדבר על האדם ולא על הקולקטיב. הדור הצעיר של היוצרים - אנדז'י ויידה, יייג'י קוואלרוביץ', אנדז'י מונק - העלו את הסיפור האישי למרכז, שברו תבניות והציעו לקהל שפת קולנוע חדשה. הם שאלו שאלות שלא היה מותר לענות עליהן. ההרצאה תאפשר להסתכל על תקופה זו דרך עדשת היצירה של הנציגים הבולטים ביותר של בית הספר: רומן פולנסקי, קזימייז' קוץ, יייג'י סקולימובסקי. נדבר על איך ניסויים אסתטיים הפכו למעשה התנגדות, איך פתרונות עריכה פשוטים או משחק עם צבע וצליל הפכו למניפסט. המפגש הזה הוא לא רק לחובבי קולנוע, אלא גם לאלו שמתעניינים בהיסטוריה תרבותית, באמנות מזרח אירופה ובחיפוש אחר כנות בקולנוע. זו הזדמנות להבין כיצד ההקשר הפוליטי עיצב את ההבעה האמנותית, ולמה הגל החדש הפולני, אף שנשאר לא מוערך, השאיר חותם עמוק בקולנוע העולמי.