ההיסטוריה של אנטולי ריבאקוב היא מסלול של אדם שעבר גירוש, מלחמה, הצלחה ספרותית מאוחרת והצליח לדבר על העבר הסובייטי כאשר השתיקה נראתה כמעט מחויבת. כאשר מדובר בספרות של המחצית השנייה של המאה ה-20, במיוחד מורגש שהספרים אז לא היו רק אמנות, אלא גם דרך לדבר על מה שנאסר לדבר עליו בקול רם במשך זמן רב. בהקשר הזה, דמותו של אנטולי ריבאקוב מקבלת כוח מיוחד. הביוגרפיה שלו מזכירה רומן: גירוש פוליטי בשנות ה-30, מלחמה, חזרה מברלין בדרגת מייג'ור, ולאחר מכן כניסה בלתי צפויה לספרות דרך פרוזה הרפתקנית פופולרית. אבל הקול שלו הופך להיות באמת חשוב כאשר הניסיון האישי וזיכרון ההיסטוריה מתמזגים בספרים גדולים על זמן, פחד ותקוות שבורות. ההרצאה של נטליה איבנובה מתמקדת בדיוק בנקודת המפנה הזו. במרכז תשומת הלב יהיו "חול כבד" ו"ילדי ארבט" - טקסטים דרכם אפשר לראות כיצד ההיסטוריה הסובייטית נכנסה לספרות עם מתח פנימי עצום. רעיון, לאן ללכת ייקבנטבורג, נאסף אצלנו באתר.