עיר שבה מצודת אקרשוס ומגדלי זכוכית עומדים זה לצד זה, נקראת כמו ספר - עמוד אחרי עמוד. במפגש נבחן ממה מורכב האופי הארכיטקטוני של אוסלו, מדוע המינימליזם הסקנדינבי יכול להיות נועז ואיך "בניינים ירוקים" משנים את התפיסה הרגילה של העיר. יהיו הרבה דוגמאות ופרטים מדויקים, ללא משקל אקדמי כבד. אוסלו קל לקבל כעיר צפונית מסודרת, אך ברחובותיה מתווכחות תקופות שונות. כאן מצודת אקרשוס מימי הביניים שוכנת לצד אזורי נמל, ולצידן צומחים בניינים שמכתיבים קצב חדש לרציפים ולכיכרות. העיר חוותה שריפות, מלחמות ושיפוצים גדולים, ולכן נושא הזיכרון נשמע כאן בצורה ברורה במיוחד. בהרצאה, האדריכל והמדריך דניאל ודרניקוב יראה כיצד ניתן לקרוא את ההיסטוריה של בירת נורבגיה דרך צורות וחומרים. נדבר על אזורים מעץ ואיך הם מתמזגים עם המרכז החדש ליד המים. נבחן מדוע הריסון הסקנדינבי אינו מפריע לניסוי ואיך אדריכלים עובדים עם האקלים: אור, רוח, שלג, יום קצר. נדון גם בסילואט של גורדי השחקים המודרניים - אותו "ברקוד" שמזהה את העיר מרחוק. במרכז תשומת הלב יהיה גם מוזיאון מונק כדוגמה לחלל ציבורי אנכי. הוא עוזר להבין כיצד מוזיאון יכול לפעול לא כ"קופסה לתצוגות", אלא כהמשך של הרחוב, עם נופים, מדרגות ונקודות משיכה לתושבים. נשווה גישות שונות לבניינים ציבוריים ונראה היכן עובר הגבול בין נועזות לכבוד להקשר. נושא חשוב נוסף - ארכיטקטורה ידידותית לסביבה. תגלו מדוע אוסלו מפתחת חזיתות חסכוניות באנרגיה, איך פועלים בניינים-גנרטורים ולמה השיחה על קיימות מתחילה עם פתרונות פשוטים בתכנון. נדבר גם על שפת הפרטים: איך משתנים חלונות, כיסויים, חצרות ומסלולים כאשר העיר בוחרת בקורס "ירוק". המפגש הזה יתאים לאלה שאוהבים להסתכל על ערים בעין ביקורתית: לסטודנטים ומקצוענים, למטיילים שמלקטים מסלולים בארכיטקטורה, ולכולם.