איך פוצ'יני והאופנה עיצבו את התפיסה של יפן במערב אירופה? סיפור הגיישה צ'ו-סן, המפוכח דרך עדשת האופרה, התלבושות והמיתוסים, ייחשף בהרצאה של היסטוריוני אופנה. בין המאה ה-19 ל-20, אירופה חוותה התלהבות תרבותית אמיתית: יפן, שהייתה סגורה במשך זמן רב לעולם החיצוני, סוף סוף פותחת את דלתותיה. הכל - מפורצלן ומסכים ועד קימונו ותיאטרון קבוקי - השראה לאמנים של תקופת המודרניזם. פנים הבית התמלאו בפריטים של אסתטיקה מזרחית, נשים חברתיות מצטלמות בקימונו, והספרות והבמה נבלעו בתמות יפניות. אחד מהדימויים האמנותיים הבולטים של התקופה היה הדמות של מאדאם באטרפליי, הגיבורה של האופרה של ג'קומו פוצ'יני. סיפורו של צ'ו-סן, הנאיבית והמאוהבת באופן טראגי, עיצב בתודעה האירופאית ארכיטיפ מוכר ועדיין חי של גיישה יפנית. אבל עד כמה הדימוי הזה תואם את המציאות? היכן נגמרת התיעודיות ומתחיל המיתוס המוזר? ההרצאה "מאדאם באטרפליי או צ'ו-סן?" היא חלק מסדרת "על אופנה ועל עם", שבה היסטוריוני אופנה אנדריי סקאטקוב ומריה אורלובה חוקרים כיצד המבט המערבי מחדש את הנשיות המזרחית. יחד עם המאזינים הם ידונו בתלבושות הבימתיות, בהשאלות אופנתיות ובסטריאוטיפים תרבותיים שהתפתחו בזכות התיאטרון והאופרה. האירוע מתאים לכל מי שמתעניין בהיסטוריה של אופנה, תיאטרון, השפעות בין-תרבותיות ותרבות חזותית.