למה הקולנוע הקיץ שוב ושוב מחזיר אותנו לאסונות, בריחות ולקרבות גיבורי על? הרצאה וצפייה בסרט של סופיה קופולה הופכות את השיחה הרגילה על בלוקבאסטרים להרהור על רצונות, עייפות וריטואלים של העונה החמה, כאשר האולם הופך למקלט קריר מהעולם ונקודת מבט חדשה על עצמנו. ההפצה הקיץ לעיתים קרובות נראית כאזור של מנוחה פשוטה: חום בחוץ, אולם חשוך, מסך גדול, סיפורים עם מרדפים, תאונות, דרכים והצלת העולם. אבל מאחורי התבנית הרגילה הזו מסתתר מנגנון מורכב יותר. הקולנוע אוסף חרדה, רצון לחופש, עייפות מהשגרה והופך אותם למופע שניתן לחוות אותו בביטחון. הפילוסוף והמבקר הקולנועי מיכאיל ויטושקו יציע להסתכל על הבלוקבאסטר כריטואל תרבותי. למה כל כך חשוב לצופה לראות שוב הרס, שבו אף אחד לא סובל באמת לידו? למה הקולנוע בדרכים מעניק תחושת תנועה גם למי שנשאר בכיסא? איך הסופים של גיבורי העל מבטיחים להרכיב מחדש את הכאוס ולהחזיר לעולם צורה שאפשר להאמין בה לפחות לשעתיים?