הקולנוע הפולני של שנות ה-70 הפך לקול של ספקות ומחאות פנימיות. הסרטים הללו מביטים על האדם דרך עדשת הבחירה המוסרית, מראים בדידות, סתירות וחיפושי עצמי בעולם שבו הכל כבר נקבע. שיחה אינטלקטואלית על החשוב מחכה לצופים במאייקובקה. בשנות ה-70, הקולנוע הפולני חווה אחד מהעליות היצירתיות החזקות ביותר. הבמאים שפעלו במסגרת מה שנקרא קולנוע של דאגה מוסרית, חקרו את אישיות האדם בתנאים של מסגרות חברתיות קשות וסתירות של המשטר הסוציאליסטי. הסרטים הללו לא רק סיפרו סיפורים - הם חשפו שאלות כואבות של מוסר, חובה, חירות אישית ואחריות. במפגש במאייקובקה, הצופים יוכלו להיכנס לאווירה של השנים ההן ולגלות כיצד הבמאים, בתנאי צנזורה ומגבלות פוליטיות, יצרו סיפורים עמוקים, באמת אנושיים. נדון מדוע הם פנו לנושא החיים בפרובינציה, כיצד בנו את דמויות הגיבורים שלהם ואילו שיטות השתמשו כדי לבטא את עמדותיהם. תשומת לב מיוחדת תינתן לדמויות המרכזיות של התקופה: אנדז'יי ואידה, קז'ישטוף זנוסי, קז'ישטוף קיסלובסקי, אגנשקה הולנד, ווויצ'ך מרצ'בסקי. יצירתם הפכה לא רק לתופעה אמנותית, אלא גם לאבן דרך חשובה בהיסטוריה של הקולנוע הפולני והעולמי. לכל מי שמתעניין בהיסטוריה של הקולנוע, בשינויים חברתיים בתרבות מזרח אירופה ובפילוסופיה מוסרית - האירוע הזה יהיה מציאה אמיתית. ההרצאה הבאה בסדרה תוקדש להיבטים של נושאים אלו בקולנוע הסובייטי. אל תפספסו את ההזדמנות להתחיל מפולין - המדינה שבה המסך הפך למראה עבור האדם הספקן. מספרים איך לארגן פנאי בסנקט פטרבורג.