האולם הלבן של ספריית לרמונטוב יהפוך לאולם קולנוע זיכרון, שבו הסיפורים על לורנס אוליביה ווויביאן לי נשמעים כמו שיחה גלויה עם חברה. נינה שצ'רבק תאסוף בעדינות עובדות, אגדות ופרטים נדירים על הרומן של הזוג הקולנועי המפורסם הזה, כדי להראות עד כמה תהילה, נישואין ואושר אישי הם דברים שבירים. המפגש מיועד לאוהבי קולנוע ישן ולסיפורים כנים על רגשות. כאשר מדובר באגדות הוליוודיות, אנו לרוב זוכרים את התמונות המרהיבות וציטוטים מסרטים. במפגש הזה, תשומת הלב מועברת לאופן שבו העתיד של הכוכבים נבנה מסדרת החלטות, משפטים אקראיים וחינוך, שמעצב לאט לאט את היחס שלהם לעצמם ולאחרים. המאזינים ילמדו על ילדותה של וויביאן לי בהודו, על החינוך הקתולי הקפדני שבו לימדו את הילדה לעמוד זקוף ולא להיכנע להמולה. במרכז הסיפור עומדת משפט של נזירה על סט תחתונים נוסף, שמעורר תחילה חיוך, ולאחר מכן מתגלה כנוסחה קצרה של כבוד עצמי וחירות פנימית לכל החיים. דרך פרטים קטנים כאלה, מתבנית בהדרגה הביוגרפיה של השחקנית: ספקות במראה שלה, פחד להישאר לבד, רצון לעבוד טוב יותר מאחרים ובו זמנית להישאר עדינה וקשובה. ההצלחה כאן אינה מופרדת מעייפות, אהבה, קנאה ודברים יומיומיים שבהם מתגלה אופי האדם בצורה החזקה ביותר. לורנס אוליביה הוא אדם של במה, שנחשב במשך שנים רבות לסמל התיאטרון הבריטי. בהרצאה נבחן כיצד נפגשים שני טמפרמנטים בולטים, מדוע עבודה משותפת לפעמים תומכת באיחוד, ולפעמים מביאה למתח, ומה קורה כאשר שותפים חווים בצורה שונה את הניצחונות של אחרים ואת הכישלונות שלהם. נינה פליקסובנה שצ'רבק בונה את החומר כשיחה אינטימית: במקום כרוניקה יבשה של תאריכים ושמות סרטים - דגש על מחוות, אינטונציות, קטעי מכתבים וזיכרונות, שמציגים את הגיבורים חיים, סותרים, לפעמים פגיעים. מתעורר הרושם שהמאזינים יושבים לידם מאחורי הקלעים, ולא צופים בהם דרך זכוכית המוזיאון.