איך יכול ריקוד להעביר את הקצב המפעלי, להפוך ל"אדריכלות הגוף" ולשקף את רוח התקופה התעשייתית? הרצאה ומופע ב"ל52" יחיו את רעיונות הקונסטרוקטיביסטים, עבורם הגוף לא היה ביטוי לנשמה, אלא מכונה אידיאלית. זה יהיה גם ניתוח וגם פואמה פלסטית חיה. בתחילת המאה ה-20, הקונסטרוקטיביזם פרץ לאמנות כמו מהפכה - לחברה: בעוצמה, במהירות, ללא פשרות. הוא תפס לא רק את האדריכלות, הציור והתיאטרון, אלא גם את הריקוד. החדשנים הכריזו: הגוף הוא לא כלי לרגשות, אלא מכניזם, מכונה אידיאלית, המסוגלת לשחזר תנועה בדיוק. הריקוד הפך לתהליך ייצור, והבמה - למעבדה של האדם החדש. האירוע "ביומכניקה של רגשות" במרחב "ל52" הוא לא רק הרצאה, אלא טבילה מלאה באסתטיקה של האוונגרד.