הרצאה ודיון על יצירתו של דימיטרי קירסאנוב, במאי עם שם בדוי, שצילם סרטים בצל השקט. צללו לאווירת פריז של שנות ה-20, שבה כל кадр מלא במשמעות סמויה. נדון כיצד השקט והמרחב הופכים לדמויות המרכזיות בפילוסופיה הקולנועית שלו. דימיטרי קירסאנוב הוא לא רק שם, אלא תעלומה שלמה בהיסטוריה של הקולנוע. אסטוני, צ'לן, מהגר, הוא הפך לבמאי עם שם בדוי, שצילם בפריז של שנות ה-20. סרטיו הם לא רק יצירות קולנועיות, אלא גם פואמות ויזואליות שבהן השקט משחק תפקיד מרכזי. אחד הסרטים המפורסמים שלו הוא "מנילמונטאן" (1926), שבו הוא מציג את סיפורן של שתי אחיות שאיבדו את הוריהן ואת חייהן בפרברי פריז. סרט זה הפך לדוגמה כיצד השקט והדממה יכולים להיות אמצעי ביטוי מרכזיים בקולנוע. ההרצאה תוקדש לסרטו "מנילמונטאן" (1926), המספר על שתי אחיות שאיבדו את הוריהן ואת חייהן בפרברי פריז. סרט זה מלא בניגודים - מהאכזריות של הסצנה הפתיחה ועד הלילה הפואטי, שבו כל кадר מלא במשמעות סמויה. השיטה של קירסאנוב, תשומת הלב שלו לשקט, לפשטות ולפואטיות של המרחב, משאירה רושם בלתי נשכח. במהלך ההרצאה והדיון ייבחנו לא רק המאפיינים של סרטי קירסאנוב, אלא גם השיטה שלו בעבודה עם שפת הקולנוע. יחד עם חוקרי הקולנוע דאריה פארפונובה ודימיטרי וטשינקין, המשתתפים יוכלו להבין את הדקויות של הבימוי של קירסאנוב, כיצד הסגנון שלו השאיר חותם באומנות הקולנוע וכיצד השיטה שלו של "שקט" השפיעה על התפתחות האומנות במאה ה-20. סרטי קירסאנוב הם לא רק סיפורים. הם סימפוניות של שקט, שבהן תשומת הלב לפרטים, סצנות פתיחה אכזריות ולילות חושניים משתלבים ליצירה אחת, מה שנותן לצופה לא רק עלילה, אלא גם חוויות דרך כל кадר. השיטה שלו היא לא שגרתית, ובזכות זה עבודותיו נשארות רלוונטיות ומעוררות השראה גם לאחר עשורים.