הרצאה זו וסדנה מיועדות לאלו שאוהבים טקסטים ורוצים לראות בהם יותר מאשר משפט יפה. המשתתפים יבינו מה ההבדל בין ארכיטיפ למטאפורה מוצלחת, מדוע חלק מהדימויים נקלטים מיד בעוד אחרים נשארים ברמז, וכיצד להשתמש בסמלים כך שהטקסט יישמע עמוק יותר ובולט יותר. פעם אחר פעם, כשאנחנו קוראים ספרים אהובים, אנחנו פוגשים דימויים שנראים כאילו הם מהדהדים זה את זה: העץ שאליו הגיבור חוזר ברגעים מכריעים, מוטיב הדרך שחוזר על עצמו, המוזיקה שמתנגנת בסצנות החשובות ביותר. לפעמים נדמה לנו שזה מקרה או פשוט טריק יפה, אבל מאחורי הפרטים הללו מסתתרות מבנים עמוקים יותר שעוזרים לסיפור לפעול ברמת התת-מודע של הקורא. במפגש נדבר על איך להבחין בין סמלים, ארכיטיפים ומטאפורות מבלי להפוך את הקריאה לפירוק משעמם של מונחים. בעזרת דוגמאות חיות מהספרות העולמית והפרוזה המודרנית, המשתתפים יראו כיצד אותם מוטיבים נודדים ממיתוסים לרומנים וסיפורים, מדוע מופיעים אלמנטים דומים - יער, ים, בית, דרך - ואיך הם מתגלים בדרכים שונות בהתאם להקשר. יהיה חשוב לא להתבלבל בתיאוריה, אלא להרגיש כיצד עובד הדימוי כאשר הוא נכנס לטקסט. חלק נפרד יוקדש לאופן שבו סמלים יציבים פועלים בתרבות: מסיפורים אנטיקיים ועד אגדות ושירים מוכרים לנו. השיחה על עצים ומוזיקה כאן מתערבבת עם הפניות למיתולוגיה ואפילו מתמטיקה, שכן מערכות סימנים כפופות לחוקיות שלהן. המאזינים יראו שלמאחורי עלילות ומוטיבים מוכרים עומדת לוגיקה מסוימת, וההרגשה הבלתי מוסברת של הכרה כאשר פוגשים דימוי מסוים אינה מקרית. המנחה יראה כיצד להשתמש בזהירות במבנים הללו בטקסטים האישיים: היכן הארכיטיפ מחזק את העלילה, והיכן הוא הופך לקלישאה, מדוע חשוב להישען על המסורת ועדיין לא לאבד את הקול האישי. המשתתפים יוכלו לשאול שאלות על חוויותיהם הספרותיות, לנתח דוגמאות ולתפוס את ההנאה האמיתית מקריאה וכתיבה.