אחד הסרטים הבלתי רגילים ביותר של הקולנוע הסובייטי המאוחר יהווה Anlass לשיחה על השפה הוויזואלית ודאגות התקופה. בהרצאה ייבחן כיצד האימה משתלבת עם הקולנוע האמנותי, איזו תפקיד ממלאה המוזיקה של סרגיי קוריחין ולמה הסרט הזה עדיין מייצר רושם חזק ומוזר. הקולנוע הסובייטי של שנות ה-80 יצא לעיתים קרובות מעבר למסגרות הז'אנר הרגילות, משלב דרמה פסיכולוגית, מיסטיקה, גרוטסקה וניסויים ויזואליים. במפגש הזה אחד הסרטים הבלתי רגילים של העשור יהפוך לחומר לשיחה על איך השתנתה שפת המסך ולמה דווקא בסוף התקופה הסובייטית היה אפשרי להופיע בסרט כה אפל ואסתטי. תשומת לב מיוחדת תינתן לטבע הז'אנרי של הסרט. לעיתים קרובות הוא מכונה כאחד מהאימה הסובייטית הראשונה, אך הפחד כאן נובע לא מתוך סט של טכניקות מוכרות, אלא מתוך תחושת מציאות לא יציבה, דימויים מטרידים וחוסר ודאות מתמשך. הסביבה הוויזואלית, דמויות הדמויות והלוגיקה של המתרחש פועלים על תחושת הדאגה, שמתרקמת בהדרגה. נושא נפרד יהיה המוזיקה של סרגיי קוריחין. היא ממלאת תפקיד חשוב בהבנת המתרחש, מחזקת את המתח ועוזרת לבנות קצב מיוחד של הסיפור. נמליץ על מקומות לבקר בהם בחינם בסנט פטרבורג.