הרצאה על בוריס פופלאבסקי מחזירה את תשומת הלב למשורר שכונה הסוריאליסט הרוסי ורמבו של מונפרנס. זו שיחה על ההגירה הפריזאית, תהילת הספרות, המיתוסים סביב חייו הקצרים והשירה הנדירה שבה הסוריאליזם מתחבר למוזיקליות, חופש פנימי ותחושת זמן טראגית. שמו של בוריס פופלאבסקי נשמע לעיתים רחוקות באותה עוצמה כמו שמותיהם של משוררים אחרים מההגירה הרוסית, ולכן השיחה עליו במיוחד מושכת. ביוגרפיה שלו חוברת לפריז של שנות ה-20, חופש החיפוש האמנותי, עוני, שאיפות ספרותיות, אגדה לאחר המוות ותחושת גזירה, שקוראים אותה היום כמעט כחלק ממיתוס גדול. אך מאחורי הדימוי החיצוני המרשים מסתתרת דמות הרבה יותר מורכבת - משורר עם שמיעה עדינה, דימויים יוצאי דופן ומקום משלו בהיסטוריה של הספרות הרוסית. ההרצאה תעזור להבין מדוע כינו את פופלאבסקי סוריאליסט רוסי וכיצד ההשוואות לארתיור רמבו נכונות. נדבר על שיריו, על מקומו בספרות הרוסית של הגולה, על הקשר בין השירה לסביבה התרבותית בפריז ועל האופן שבו סביבו נוצר דימוי כמעט של כוכב רוק הרבה לפני שהקלישאה הזו הופיעה. עבור המאזינים זו תהיה הזדמנות לראות כיצד נבנית מוניטין ספרותי ומדוע שמות מסוימים נכנסים עם הזמן לקאנון הרחב בעוד אחרים נשארים באזור של חצי שכחה, למרות כוח המתנה. עניין מיוחד מציגים השאלות שמובילות את השיחה מעבר להרצאה ביוגרפית רגילה. מה יש במשותף בין פופלאבסקי ללוא ריד, דייוויד לינץ' ובוריס ריז'י? איך נראה פריז היומיומית של מהגר צעיר שחי על קצבה צנועה? ואיזו גרסה של מותו המסתורי של המשורר נראית הסבירה ביותר אם נבחן את העיתונים הצרפתיים של אותה תקופה? קווים כאלה עושים את המפגש לחי במיוחד: הספרות כאן מתחברת להיסטוריה העירונית, להקשר התרבותי ולעלילה כמעט בלשית. המנחה אלכסנדר ניקיפורוב - סופר, פילולוג-עיתונאי, מחבר האסופה השירית "80 הכרה".