ההרצאה מסיימת סדרה על מרחבים בקולנוע הסובייטי ומתמקדת ב'אזורים הריקים' של הקולנוע הסובייטי המאוחר - טריטוריות מוזרות שמעבר לשגרה המוכרת. בדוגמאות מסרטים של אבדראשיטוב, אברבך ושחנזרוב, המשתתפים ינתחו כיצד המסך יצר תחושת נוכחות מחוץ מדאיגה ובריחה פנימית. הקולנוע הסובייטי המאוחר מציג לעיתים קרובות את העיר כמערכת של מסלולים ברורים, חצרות, מוסדות ושכונות מגורים. אך בסרטים של שנות ה-70 וה-80, בתוך הסדר הזה, מתעוררים יותר ויותר קרעים מוזרים - מרחבים שאליהם הדמויות בורחות מהשגרה המוכרת. אזורים אלו נראים כמעט אנומליים: הם לא תמיד כפופים ללוגיקה של חיי היומיום והופכים למקומות של כישלון פנימי, ציפייה או התנגדות. בהרצאה ייבחן הטופוגרפיה של סרטי התקופה של הקיפאון והפרסטרויקה, שבהם המרחב מפסיק להיות רק רקע פשוט. המאזינים ינסו לפענח את הפואטיקה של 'נוכחות מחוץ'. בדוגמאות מסרטים של ודים אבדראשיטוב, איליה אברבך וקרן שחנזרוב, המשתתפים יראו כיצד הקולנוע תיעד את השינוי בסביבה ובמצבי הרוח. נספר כיצד לארגן פנאי בסנקט פטרבורג.