הופעותלינאלצ'י
המוזיקה של לינאלצ'י לא מבקשת להבין אותה, היא מבקשת להרגיש אותה. בהשראת המסורת העתיקה של סיפור סיפורים קוריאני בשם פנסורי, הלהקה משנה צורות קוליות עתיקות למשהו דחוף, קצבי ומודרני באופן בלתי ניתן להכחשה. ה-EP האחרון שלהם, "הנה מגיע העורב", פועם עם קווים בס hypnotיים, קולות שכבתיים וטקסטורות סוניקיות משחקיות שמטשטשות את הגבול בין שפה לצליל. אפילו לדוברי קוריאנית, המילים יכולות להרגיש חמקמקות, אבל זה בדיוק העניין. משמעות מתעוררת דרך חזרה, טון ורגש, מזמינה את המאזינים לחוויה משותפת, כמעט אינסטינקטיבית. במרכז הצליל של לינאלצ'י נמצא המלחין והמפיק צ'אנג יונג גיו, שהגישה שלו חורגת מגבולות הז'אנרים ועזרה לעצב את סצנת האינדי המודרנית של קוריאה. מגובה על ידי קטע קצב דינמי וארבעה זמרים רבי עוצמה, הלהקה בונה כל שיר מהיסוד, מתחילה עם גרוב, ואז שוזרת קטעים מתוך נרטיבים מסורתיים של פנסורי. התוצאה היא משהו כמו אופרה פולק פסיכדלית בליווי פאנק: תיאטרלית, בלתי צפויה ועמוקה. בהופעות חיות, לינאלצ'י מרתקים. ההופעות שלהם מעבירות את האנרגיה הגולמית והפיזית של אימוני פנסורי, שבהם זמרים לומדים לחקות את צלילי הטבע, ממים זורמים ועד רוח לוחשת, לתוך נוכחות בימתית מבוקרת אך מתפרצת. בין אם אתם מבינים את המילים או לא, ההשפעה היא אותה השפעה: סוג של סיפור מוזיקלי שעובר על פני השפה לחלוטין.
