נוער שאוהב סיפורים ורשתות חברתיות, בקורס הזה בוחן את הספרות כפלטפורמת מדיה חיה. כאן טקסטים קלאסיים מתמודדים עם בלוגים וכתבי עת, ועבודות בית ספריות הופכות לביקורות, פוסטים ופורמטים קצרים שכיף לקרוא לחברים. גיל ההתבגרות עובר איפשהו בין עבודות בית ספריות לבין זרם אינסופי של המלצות. בשיעורים התלמידים לומדים לראות כיצד טקסטים אמנותיים ומדיה מדברים על אותו דבר, רק בשפה שונה - מכתבי עת ספרותיים עבים ועד בלוגים, קבוצות ודפים אישיים של מחברים. בהתחלה המשתתפים מבינים מדוע היו קיימים כתבי עת שהוזמנו על ידי משפחות שלמות, ואילו הם מזכירים פלטפורמות מודרניות. הם דנים אילו מדורים יכולים להיראות היום כמו בדיחות, אוספי ציטוטים או סטוריז, ולמה אפילו פיסקה קצרה מצחיקה משקפת את הזמן שלה ואת מצב רוח הקוראים. זה עוזר להסתכל על הקלאסיקה לא כרשימת חובה למבחן, אלא כפלטפורמת מדיה חיה מעידן אחר. חלק נפרד מוקדש לכתיבה האישית. התלמידים מנסים פורמטים שונים: סיפורים קצרים, שירים, טורים דעות, ביקורות על ספרים וסרטים, ראיונות קטנים. המשימות בנויות כך שכל אחד יוכל להסתמך על ניסיונו - לדון בסדרה האהובה עליו, משחק, להקה מוזיקלית או בלוגר, ובו בזמן לשמור על הדרישות לטקסט טוב: בהירות, לוגיות וביטוי. חלק חשוב בקורס הוא השיחה על היכן הספרות חיה היום. הנוער משווה בין פורמטים מודפסים לדיגיטליים, לומד כיצד פועלות מערכת העיתון, מה ההבדלים בין טורי מחברים לכתבות חדשות, אילו פלטפורמות מתאימות לפרסום טקסטים אישיים. יחד עם המורה הם אוספים גיליון ניסיון של כתב עת ספרותי: ממציאים מדורים, מחלקים תפקידים ודנים כיצד לעשות את הגיליון מעניין לחברים. הקורס מתאים לתלמידי תיכון שרוצים להרגיש בטוחים יותר בעולם הטקסטים, ללמוד לקרוא בצורה ביקורתית ולכתוב בצורה משמעותית, ולא סתם "להגיש" עבודות.