התוכנית מחברת בין הברק של כתיבת התזמורת של ריכרד שטראוס לבין מפגש נדיר על הבמה בין כינור לצ'לו בקונצרט הכפול של ברהמס. כאן יש חיות תיאטרלית, גודל סימפוני רחב ומתח של דיאלוג חי בין הסולנים לתזמורת, ששומעים אותו במיוחד באולם ונשאר בזיכרון לאורך זמן. בתוכנית של ערב זה נפגשו יצירות שמציגות בדרכים שונות את כוח התזמורת הגדולה ומעניקות למאזין חוויה תלת ממדית. מצד אחד - המוזיקה של ריכרד שטראוס, הבנויה על תנועה, ניגודים, פניות שנונות וצבעוניות תזמורתית בולטת. מצד שני - הקונצרט הכפול של ברהמס, שבו במרכז נמצא דיאלוג עדין ומותח בין שני סולנים לתזמורת. השילוב הזה עושה את התוכנית לבולטת במיוחד: כאן יש מקום גם לגודל סימפוני וגם לריכוז קאמרי בתוך צורה גדולה. שטראוס מיוצג בסוויטה מתוך האופרה «אביר הוורד» ובפואמה סימפונית «העלילות המשעשעות של טיל אולנשפיגל». עמודים אלו אהובים על גמישותם, יצירתיותם וברור כמעט ויזואלי של הדימויים המוזיקליים. בהם נשמעת מחווה תיאטרלית, אירוניה, ברק של גוונים ויכולת של המלחין להפוך את התזמורת לאורגניזם חי. בביצוע קונצרטי, במיוחד ניתן להבחין בשינויים בצבעים, דמויות ונשימה ריתמית. בחלק אחר של הערב יושמע הקונצרט לכינור וצ'לו עם תזמורת של יוהנס ברהמס. יצירה זו מוערכת על האיזון הנדיר בין גודל לאינטונציה אישית. הכינור והצ'לו כאן מנהלים דיאלוג משמעותי - רך, מרוכז, לפעמים חד. עבור הקהל, זה אחד הפורמטים המעניינים ביותר של מוזיקה אקדמית: המאזין תופס בו זמנית את הצורה הסימפונית הגדולה ועוקב אחרי איך שני הכלים מתקרבים, מתווכחים ומוצאים קול משותף. על הבמה יעלו ודים רפין ואלכסנדר קניאזב, ואת החלק התזמורתי ינגן התזמורת הסימפונית הצעירה הלאומית של רוסיה בניהולו של איבן ניקיפורצ'ין. הרכב כזה קובע רף גבוה של ציפיות: כאן חשוב גם הכוח של הצליל הכולל וגם תשומת הלב ל