התזמורת לכלים עממיים רוסיים תאסוף על במה אחת את הסולנים המובילים בנגינת באללייקה. מעברים בארוקיים, פסקולים וירטואוזיים בסגנון פגניני, בוגי-ווגי ונעימות קופצניות מתחלפות זו בזו, מעניקות תחושת חגיגה ואנרגיה עממית חיה וממשית. הבאלאלייקה נתפסת לעיתים קרובות כצעצוע מתוך כרטיסי ברכה עממיים, אך על הבמה הגדולה יש לכלי הזה אופי אחר. בידיהם של המוזיקאים בתזמורת, שלוש המיתרים נשמעות נועזות וחופשיות: קליק אחד של פיקוד - וההבנות המוכרות על השיר הרוסי משתנות בפתאומיות. במהלך הערב, הצליל מזכיר לעיתים אולמות עתיקים, לעיתים מעביר אותנו לחגיגות יריד רועשות, ולעיתים מתקרב באופן מפתיע לקצבים של המאה ה-20. התזמורת האקדמית לכלים עממיים רוסיים על שם נקרסוב פועלת במשך שנים רבות על התפר שבין אינטונציות עממיות לצורות אקדמיות. התוכנית בנויה כך שתציג את טווח האפשרויות של הבאלאלייקה: מקווים בארוקיים ומעברים וירטואוזיים בסגנון פגניני ועד מיניאטורות ליריות עדינות ומעברים מהירים, כמעט אקרובטיים. הרקמה התזמורתית תומכת בסולנים, פעם יוצרת צליל צפוף, ופעם משאירה להם מרחב קאמרי לשיחה שקטה עם המאזין. במאיץ - המנצח יבגני וולצ'קוב. הוא אוסף מספרים נפרדים לסיפור מוזיקלי שלם על אופי הכלי: מהפרקים הראשונים המהימנים ועד התפרצויות הסיום, כאשר הבאלאלייקה כאילו מתווכחת עם התזמורת ודורשת את הזכות לחלק המוביל. הקצב, הדינמיקה והצבעים משתנים בהדרגה, כך שהמאזין חווה את מסלול הגיבור יחד עם המוזיקה. הסולנים של הערב הם המוזיקאים מההרכב, זוכי תחרויות רוסיות ובינלאומיות: אולג פיסקונוב, קונסטנטין זחרטו, יבגניה ביקובה, אלכסנדר דולגושב, איליה ליטוויננקו ואיגור קושצ'ייב. כל אחד מהם מציג את זווית הראיה שלו: אחד מדגיש את השירה של הרגיסטרים הנמוכים, השני - את הניצוץ של הקצבים הריקודיים, השלישי פונה לעיבודים מפתיעים. הקונצרט יתאים לאלה שאוהבים מוזיקה אקדמית ומוטיבים עממיים, ורוצים לשמוע את המוכר.