וולס קטלני - כסמל לקריסת עידן יפה: מהמשחק המעודן של סקריאבין וראוול עם מחוות ריקוד ועד "סיפור החייל" של סטרווינסקי, שהוא חד, כמעט גרוטסקי. על אותה במה ייפגשו פואמה, אגדה בלט ואנרגיה קאמרית - והמאזין יחווה את שקיעת הרומנטיקה צעד אחר צעד. הוולס יכול להיות שונה - מהאלגנטיות הסלונית ועד ריקוד על קצה התהום. התוכנית הזו בנויה סביב מחווה אחת, שמשנה בהדרגה את פניה: ב"כמו וולס" של אלכסנדר סקריאבין נשמעת מסתוריות רכה ורעד פנימי, אצל מוריס ראוול - ברק הצורה ואירוניה עדינה, ולאחר מכן הריקוד מתחיל להישבר ולהחשיך. בחלק הראשון של הערב יופיעו "וולסים אציליים וסנטימנטליים" של ראוול בביצוע של ורברה קוטוזובה ופואמת הבלט שלו "וולס" - בעיבוד לפסנתר של א. גינדין, שמנגן פטר ינובסקי. מעניין במיוחד להשוות בין שתי התצפיות הללו על הריקוד: קודם - קצבים ושקפים שקופים, לאחר מכן - סופה הולכת ומתרקמת, שבה המלודיה כאילו מאבדת את התמיכה שלה. המוזיקה תתפתח כמו סצנה קולנועית: יישמעו צעדים, פניות, שברי חגיגה ו"מכות רעש" של הסיום. בחלק השני יושמע "סיפור החייל" של איגור סטרווינסקי - יצירה שבה המוזיקה מתווכחת עם עצמה: שבעה כלים מציירים תנועות חדות, כמעט זוויתיות, והעלילה נשמרת על עסקה מדאיגה - החייל מוסר לשטן את הדבר היקר ביותר. את התוכנית מבצע התזמורת הקאמרית "פאייטון". על הפסנתר - ורברה קוטוזובה ופטר ינובסקי; המנצח פטר ינובסקי ישמור על הצורה והקצב של המסלול הדרמטי הזה. אירועים נוספים במוסקבה חפשו ב-KudaGo.