נהר במוזיקה של סמטנה, קונצרט צ'לו נדיר של אנטונין קראפט וסערת 'סימפוניה פנטסטית' של ברליוז מתאגדים לערב של דימויים בולטים. הסולן איבן סנדצקי מוביל את קו הצ'לו לעיתים בשירה ולעיתים במהירות, והאורקסטרה שומרת על מתח דרמטי עד לתו האחרון. בתכנית הזו קל להרגיש כיצד האורקסטרה הסימפונית יודעת 'לצייר' תנועה ואופי בדרכים שונות. את הערב פותח סמטנה: 'וולטבה' - מוזיקה-מסע, שבה נשמעים העיקולים של הזרם, הברק של החופים וכוח הזרם ההולך ומתרקם. בפרטיטורה יש הרבה פרטים: כלי נשיפה מעץ שקופים, נגיעות רכות של כלי מיתר, ולאחר מכן - גל רחב של צליל כללי. אם בדרך כלל אתם 'מאבדים' את עצמכם ברקמת הסימפוניה, כאן קל לעקוב כיצד נושא אחד זורם לאחר, משנה צבע וצפיפות. בהמשך - קונצרט הצ'לו של אנטונין קראפט, יוצר ששמו ידוע בעיקר למומחים. היצירה מתמקדת בדיאלוג בין הסולן לאורקסטרה: הצ'לו לעיתים מוביל נאום אינטימי, לעיתים מתווכח עם קבוצות כלי המיתר, ולעיתים פורץ דרך בין הדגשות tutti. איבן סנדצקי מציג את הכלי במצבים שונים - מקנטילנה ברורה ועד לפסאז'ים וירטואוזיים, שבהם חשובים גם הדיוק וגם נשימת המשפט. זהו רגע טוב לשמוע כיצד הצליל משתנה בהתאם לרגיסטר וכיצד 'עובדות' ההפסקות. הסיום - ברליוז ו'סימפוניה פנטסטית'. כאן הדרמטורגיה בנויה כשרשרת של חזיונות: פניות חדות במצב רוח, גרוטסקה, קצבים צבאיים וניצוצות של ליריקה. בכל חלק יש אופי משלו: היכן שחשובה קפיצת הקצב, היכן שהצעדים מדאיגים, והיכן שיש כמעט אפיזודות קאמריות, שמתפרצות פתאום במחווה אורקסטרלית עוצמתית. מוזיקה אקדמית כזו שומרת על תשומת הלב לא ברעש, אלא כיצד משתנה המרקם וכיצד האורקסטרה מתחלפת מיד בין שכבות הצליל. מאחורי הדוכן - קריסטיאן קנאפ, יחד עם התזמורת הסימפונית של תיאטרון מרינסקי. מפגש זה יתאים לאלה שאוהבים צורות גדולות, מעריכים דפים נדירים ברפרטואר ורוצים לשמוע כיצד ערב אחד מתנהל.