יצירות מאוחרות של שומאן יושמעו על ידי תזמורת החוגגת יובל. הערב יאגד קונצרטים לכינור ולצ'לו, סימפוניה, וריאציות סולניות וכתבי יד נדירים לפסנתר עם תזמורת. זו היא וידוי קאמרי והרהור פילוסופי שהפכו למחווה מוזיקלית עוצמתית. יש מוזיקה שפונה לרגשות, ויש כזו שפונה לעמקי התודעה. היצירות שנכתבו על ידי רוברט שומאן בשלהי חייו נשמעות כמו מונולוג פנימי: נרגש, רפלקסיבי, מתוח. בתוכנית זו נאספו יצירות שבהן קולו של המלחין נשמע במיוחד בכנות ובפגיעות. קונצרט הכינור, שהושלם בשנת 1853, לא הושמע במשך זמן רב. הוא היה מורכב מדי להבנה, כאילו הקדים את זמנו. כיום קוראים לו חידה מלאה ברמזים, קטעי משפטים פנימיים, ובאותה עת - כהצהרה חסרת אפקטים מיותרים. קונצרט הצ'לו, שנכתב כמה שנים קודם לכן, מלא באמון ובחום פנימי. זהו דיאלוג ללא מסכות, כמעט יומן שבו נשמעת לעיתים עצבות בהירה ולעיתים תקווה. החלק הסולני לפסנתר בתוכנית כולל מחזור וריאציות - "Geistervariationen", או "וריאציות רפאים". считается, שהמוזיקה הזו נכתבה על ידי שומאן בהשפעת הצלילים שהופיעו בדמיונו. היא מלאה בשקט שבין התווים, כאילו המלחין ניסה לתעד את תהליך היעלמותו כאמן. כמו כן, יושמעו אינטרודוקציה ואלגרו קונצרטנטי לפסנתר עם תזמורת - יצירות נדירות שבהן מורגש הרצון לשלב וירטואוזיות ופיתוח סימפוני. את הערב יסיים הסימפוניה הרביעית - עוצמתית טרגית ובו בזמן מעודנת. את תפקיד הכינור ינגן לאוניד ז'לזני, את הצ'לו - וסילי סטפנוב, את הפסנתר - יעקב קצנלסון. על הדוכן - אנטון לובצ'נקו. מופיע התזמורת הסימפונית של סנט פטרסבורג. הקונצרט כלול במחזור יובל רחב היקף, המוקדש ל-80 שנה לקולקטיב, ויהיה אחד מהאירועים המוזיקליים העמוקים ביותר.