קונצרט "הבל של שטראוס"

ואלסים של שטראוס, פולקאות קצביות, קנקן נוצץ ואריות מתוך אופרטות יבוצעו על ידי סולנים מהאופרה הווינאית ותזמורת הקונסרבטוריון של מוסקבה בניהולו של ריינר רוס. ערב בסגנון וינאי, שבו כל מספר נושם חגיגה וסחרחורת קלה מהמוזיקה. תחת צלילי התזמורת, הוולסים וה marches מתאגדים לחגיגה מוזיקלית. הקונצרט הזה פונה לדימוי של וינה, אותו רבים מכירים מסרטים וכרטיסי ברכה ישנים: נברשות מסנוורות, רשרוש שמלות, סחרחורת הוולס ונצנוץ הצלחות הברונזיות בסוף המארש. על הבמה מתמזגים המסורות של המוזיקה האקדמית והקלילות של הז'אנר האופרטי, והתזמורת כאילו מעבירה את האולם לאולם הנשפים של המאה ה-19, שבו כל תו מציין צעד ריקוד. רפרטואר שטראוס מהווה את הבסיס של הערב. נשמעים ואלסים שהפכו לסמלים מוזיקליים של העיר על הדנובה, פולקאות שנונות ויצירות קונצרטיות שנכתבו כהפתעות חגיגיות לקהל. המלודיות הללו נבנות על נושאים פשוטים, אך בתוכן מסתתרים ניואנסים עדינים: משחק של הדגשות, הפסקה בלתי צפויה, מעבר רך מלחישה של מיתרים ל tutti המבריק של התזמורת. סולני האופרה הווינאית מוסיפים לקול התזמורת קו קולי. באריות ובדואטים מתוך אופרטות של יוהאן שטראוס ופרנץ להאר נשמעים גם הומור קל, גם אירוניה עדינה וגם מלנכוליה בהירה. כמה משפטים, שינוי אינטונציה, מחווה - וכבר לפני המאזינים צומחים דמויות הגיבורים, שחיים לפי חוקי הבמה, אך נשארים קרובים להפליא לקהל המודרני. מאחורי הפיקוד - ריינר רוס, הקשור שנים רבות למסורת התזמורתית של שטראוס. משימתו היא לשמור על הסגנון הווינאי המוכר: קצב גמיש אך חזק, נשימה חופשית של משפטים, עבודה חיה של קצבים, כאשר הוולס יכול להפסיק לרגע, ואז להסתובב שוב. בדיאלוג הדוק עם המוזיקאים הוא בונה את הערב כהצגה אחת, שבה שינוי המספרים מורגש כהתפתחות עלילה. לאן ללכת עם ילד במוסקבה, חפשו באתר שלנו.