בתוכנית זו, ההירואיקה מתמודדת עם הליריקה, וצבעי התזמורת מציירים גלריה שלמה של דמויות חזקות. בטהובן, וגנר, ריכרד שטראוס, מסנה, צ'רפנין ואבגני פטרוב מתאגדים לעלילה מוזיקלית מתוכננת, שבה המוזיקה האקדמית נשמעת בולטת, דרמטית, ציורית ולכידת תשומת הלב באמת. יש קונצרטים הנתפסים כסדרה של שמות מוכרים, ויש ערבים עם עלילה פנימית, שבהם כל יצירה תומכת ברעיון הכללי. כאן התוכנית בנויה כך. במרכז תשומת הלב - דמויות גבריות ונשיות במוזיקה האקדמית, המוצגות דרך ניגוד של כוח, תשוקה, אצילות, דאגה וחלום. עיקרון זה עושה את החוויה למרתקת במיוחד: המאזין עוקב לא רק אחרי החלפת היצירות, אלא גם אחרי התפתחות של דפוס רגשי גדול. הערב נפתח עם האוברצ'ה של בטהובן "קוריאולן" - מוזיקה חדה, מרוכזת, מלאה בתחושת בחירה טראגית. לאחר מכן, קו הדרמה נמשך בסצנה של וגנר מתוך "טנגלר", שבה התזמורת חושפת את החושניות והעוצמה התיאטרלית. ליד הדפים הללו נשמעת במיוחד היצירה הסימפונית של ריכרד שטראוס "דון חואן". בה נשמעת הברק, ההתלהבות, התנועה קדימה וההתרוקנות הפנימית ההדרגתית של הגיבור. קו הנשים בתוכנית בנוי לא פחות מעניין. האוברצ'ה של מסנה "פדר" פונה לטרגדיה אנטית, ומגלה את הדרמה דרך שפה תזמורתית עשירה. הפרלוד של צ'רפנין "נסיכת החלומות" מעביר את המאזין לחלל של מצבים עדינים, חלומות ורגשות נעלים. הדגש המודרני מביא "שיר על רולנד" של א. פטרוב - אגדה סימפונית לחצוצרה עם תזמורת. במקור מצוינים במיוחד החצוצרה, האקורדיון וההורן, וזה מבטיח צליל בולט במיוחד. מאחורי הדוכן - איבן סטולבוב, ובבמה - התזמורת הסימפונית של קפללת סנט פטרבורג. יחד הם אוספים תוכנית שבה כל יצירה פועלת לרעיון הכללי, והניגודים ביניהם עושים את הרושם לחזק במיוחד. זה ערב עבור הקשובים.