ערב המוקדש למורשתו של סרגיי קוריוכין, יאגד בין אלקטרוניקה חיה, אימפרוביזציה ועבודה עם ציוד מוזיקלי נדיר. טריו של יוצרים מפטרבורג יוצר הצהרה על הבמה בצומת של זיכרון, טכנולוגיות וניסוי חופשי - עבור מי שמעוניין בצליל כתהליך, סיכון ואנרגיה של הרגע. הפרויקט בנוי כשיחה אישית ובו בזמן מודרנית עם מורשתו של סרגיי קוריוכין. במרכז התוכנית - לא שחזור מילולי ולא אוסף ציטוטים, אלא ניסיון לשמוע מחדש את רעיונותיו דרך הכלים, ההטעמות ושיטות העבודה עם הצליל של היום. הטריו של סטארשינוב / בוראיה / פופוב נשען על יצירות מוזיקליות וראיונות משנים שונות, אוספים מהם את הצורה הבימתית הייחודית שלהם, שבה חשובים גם הזיכרון על האמן וגם האומץ של מחווה עצמאית. העניין המרכזי כאן קשור בשיטה עצמה. המשתתפים מהמרים על ציוד מוזיקלי מקורי ועל אינטראקציה עם טכנולוגיות מודרניות, כלומר, הקונצרט הופך למעבדה שבה העבר וההווה נפגשים ללא מרחק מוזיאוני. גישה כזו היא בעלת ערך במיוחד עבור קהל הקרוב לסצנה הניסיונית, לאמנות הצליל ולמוזיקה האלקטרונית, שצמחה מתוך סקרנות לטקסטורה, רעש, מכשירים אנלוגיים ותוצאה בלתי צפויה. ההופעה הזו לא מיועדת לתפיסה פסיבית: היא דורשת תשומת לב, מעורבות פנימית ורצון לעקוב כיצד הצליל נולד ממש מול העיניים. לכל אחד מהמשתתפים בהצהרה הזו יש תפקיד ושפה אמנותית משלו. איגור סטארשינוב מגיע לפרויקט עם ניסיון רב בתחום אמנות הצליל ועם פרקטיקה של הופעות אימפרוביזציה חיות לחלוטין, שבהן ממכונות תופים וינטאג' וסינתיסייזרים אנלוגיים נבנות מבנים צליליים רב שכבתיים. קסניה בוראיה עוסקת בנושא התבוננות, הקשבה עמוקה וארגון עדין של צורה, מחברת בין צלילים, מבנים אורנמנטליים ותשומת לב למקריות. דמיטרי פופוב מוסיף לתוך התמונה הכללית תחושה של סצנה אלקטרונית, ניידות ז'אנרית וקצב.