ראש השנה הפרסי במארינסקי מצוין במוזיקה, שבה נשמעים מוטיבים טקסיים עתיקים וסולואים וירטואוזיים. על הבמה - קאנון, סנטור וטומבק, והאורקסטרה של כלי ההקשה תומכת בפולס של החגיגה. הערב הזה קל להבנה גם ללא ידע על המסורות - כמו טקס צלילים חי של חידוש. הסיום - עם אנרגיה ריקודית. חג האביב במסורת האיראנית הוא לא זיקוקי דינור של מילים, אלא קצב, נשימה וטון. בתוכנית זו של תיאטרון מארינסקי, נובוז נשמע דרך כלים נדירים לבמה שלנו: קאנון, סנטור וטומבק. הצלילים הוולוטיים וההדגשים היבשים של כלי ההקשה אוספים את המוזיקה לטקס חי - כזה שבו המשמעות נקלטת באוזן, גם אם זו הפעם הראשונה שאתם שומעים את השמות הללו. על הפולס אחראית האורקסטרה של כלי ההקשה של תיאטרון מארינסקי: היא שומרת על התבנית הכללית, מוסיפה מתח ורגיעה, והופכת כל שינוי קצב לאירוע. הסולנים קמביז גיהיא וחוסין פרני מראים כיצד המזרח יכול להשמע בדרכים שונות - מהמלודיות העדינות, כמעט תכשיטיות, ועד התפרצויות קצביות חזקות. באמצע הקונצרט תשומת הלב זורמת לדיאלוג של הכלים: נגינת המיתר עונה לצלצול, והדרבוקה תופסת ומניעה את האולם. מספרים איך לארגן פנאי בסנקט פטרבורג.