ערב שבו התזמורת, המקהלה והאנsemble המשפחתי של אבואייב נפגשים על אותה במה, הופך לסיפור חם על רציפות ועוצמת המוזיקה האקדמית. הסטודנטים של מכללת סקריאבין מנגנים לצד המורים שלהם, וכל יצירה נשמעת כהכרה באהבה למקצוע ותזכורת כיצד המוזיקה מחברת בין אנשים מדורות שונים. כאשר על הבמה מתאספים סטודנטים, המורים שלהם ומשפחה מוזיקלית שלמה, פורמט הקונצרט הרגיל הופך לסיפור חי על איך מסורת נולדת ונשמרת. בתוכנית הערב נשמעות יצירות המאפשרות להציג צדדים שונים של האמנות האקדמית - מליריקה עדינה ועד אפיזודות מקהלתיות רחבות היקף, שבהן הפלטה התזמורתית נחשפת במיוחד. המקהלה האקדמית של כיתת האופרה והתזמורת הסימפונית של מכללת סקריאבין כבר רגילים לעבוד יחד. עבור המוזיקאים הצעירים זו באמת פרקטיקה של במה גדולה: הם לומדים לשמוע זה את זה, לנשום באותו קצב, לשמור על קו המפלגה בבד הצפוף של הצליל. המנהל של התזמורת, יבגני וולצ'קוב, והמנצחת יוליה בסדינה בונות את התוכניות כך שכל משתתף ירגיש אחריות על הצליל הכללי ויראה את תפקידו בחזון הגדול של הקונצרט. קו נפרד של הערב הוא הופעת משפחת אבואייב. הכנר מורד אבואייב יחד עם זלמינה, סלמן וחלידה מראים כיצד המקצוע המוזיקלי הופך לאורח חיים. בקונצרט אחד נפגשים דורות שונים, והבמה הופכת לחלל שבו המסורות הביתיות מתמלאות בצבעים מקצועיים. המספרים שלהם מוסיפים לתוכנית עושר רגשי: כאן יש גם דרמטורגיה מתוחה, גם אינטונציות בהירות, וגם תחושת דיאלוג חי בין הסולנים לתזמורת. רעיון לאן ללכת במוסקבה נאסף באתר שלנו.