שורו ברזילאי נשמע כמו שיחה של עיר רועשת: קלרינט מתווכח עם חליל, גיטרות תופסות את הקצב, ופנדיירו ממצמץ עם סמבה. בתוכנית - להיטי ריו ושירים מכל רחבי אמריקה הלטינית, שירה חיה ומנחה קל. שורו - מוזיקה אינסטרומנטלית עירונית של ברזיל, שבה נשמעת גם המהומה ברחובות ריו דה ז'ניירו וגם החיוך של ברים חוף. בז'אנר הזה יש הרבה אור: המלודיות קלות לתפיסה, הקצב דוחף לתנועה, וחופש האימפרוביזציה עושה כל יצירה לחיה, כמו שיחה ליד שולחן. בתוכנית, האנסמבל ClassicaPlus יחבר בין שורו ברזילאי לשירים מאזורים שונים באמריקה הלטינית. רשימת השירים דומה למסלול ביבשת: מ"Tico-tico no fubá" ו"Brasileirinho" ועד לירח הלילה ול"Sonho meu" הליריים. חלק חשוב מהערב הוא השירה של אליסה טן ומנחה פיודור סופרונוב: הם עוזרים לעבור בין סגנונות וסיפורים מבלי לאבד קצב. ההרכב מרשים בפלטת הצלילים שלו: קלרינט וחליל מציירים קווים אוויריים, כינור מוסיף חריפות, מנדולינה וקוואקיניו נותנים את ה"קליק" הברזילאי, גיטרות שומרות על ההרמוניה, ופנדיירו צובע את הדופק בניצוצות קטנים. המוזיקה לפעמים הופכת כמעט קאמרית, ולפעמים מתפתחת לחגיגה קטנה - בלי רעש מיותר, אבל עם תחושת קשר קרוב עם האמנים.