בערב אחד נפגשים העומק הטרגי של «רקוויאם» של מוצרט והאור השמימי של תפילת אווה מריה. מקהלת גברים, קולות ילדים ותזמורת סימפונית יוצרים נשימה חיה של מוזיקה קדושה - מהגדולה של דפי המקהלה ועד הרכות הקאמרית. קונצרט שבו היופי נשמע כנחמה ותקווה. «מוצרט. רקוויאם. אווה מריה» היא תוכנית שמחברת בין שני קוטבים של מוזיקה רוחנית: ריכוז טרגי ותקווה בהירה. במרכז - «רקוויאם», ההצהרה האחרונה, כמעט מיסטית של המלחין, שבה כל חלק הופך להכרה בשבריריות ובכוח של הנשמה האנושית. בצד השני - הקו התפילתי של אווה מריה בגרסאות של קצ'יני, באך - גונו, שובר ויוצרים אחרים, חושף רכות, צניעות ורוגע. יחד, הבלוקים הללו יוצרים מסלול דרמטי שלם - מהדאגה לשלווה, משאלה כואבת לתשובה ברורה, הנשמעת בסוף כאור שקט. גוון מיוחד לערב מעניקה השילוב של טמפרמנטים: מקהלת הגברים המוסקבאית תחת הניהול האמנותי של ולרי ריבין, קולות הילדים של מקהלת «ה帆 האדומים» והתזמורת הסימפונית. הניגוד בין העומק הוורוד של הקולות הגבריים ל״שקיפות המלאכית״ של הצליל הילדי כאילו מצייר באוזן ויטראז', שבו כל צבע הוא רגש נפרד. המנצח סטניסלב מייסקי מוביל בעדינות את האנסמבל דרך פרקים מרכזיים - מ«Dies irae» ו«Lacrimosa» ועד דפי האווה מריה המוארים, מאפשר למוזיקה לנשום, ולמשפט - לחשוף את המשמעות באופן טבעי. ב-KudaGo מוצגת התוכנית העדכנית של מוסקבה.